יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מן הכהנים בענתות, נקרא לנבואה בימי יאשיהו, ״בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ... נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ״ (ירמיהו א). הוא ניבא בימי המלכים האחרונים של יהודה.
ירמיהו התריע שוב ושוב על החורבן הקרב אם לא ישובו העם, וקרא להיכנע לבבל כרצון ה'. בשל דבריו נרדף, הושלך לבור, ונאסר, אך המשיך בשליחותו (ירמיהו לז-לח).
לאחר חורבן ירושלים ובית המקדש בידי בבל, נותר ירמיהו בארץ, ואחר כך הורד למצרים בעל כורחו (ירמיהו לט, מג). לו מיוחסת גם מגילת איכה, קינה על החורבן. בתנ״ך הוא נביא הפורענות והתקווה, שקולו מלווה את חורבן בית ראשון.
הפסוקים המרכזיים על יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא
קריאתו לנבואה
בְּטֶ֨רֶם (אצורך) [אֶצׇּרְךָ֤] בַבֶּ֙טֶן֙ יְדַעְתִּ֔יךָ וּבְטֶ֛רֶם תֵּצֵ֥א מֵרֶ֖חֶם הִקְדַּשְׁתִּ֑יךָ נָבִ֥יא לַגּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃
השלכתו לבור
וַיִּקְח֣וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֗הוּ וַיַּשְׁלִ֨כוּ אֹת֜וֹ אֶל־הַבּ֣וֹר ׀ מַלְכִּיָּ֣הוּ בֶן־הַמֶּ֗לֶךְ אֲשֶׁר֙ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה וַיְשַׁלְּח֥וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֖הוּ בַּחֲבָלִ֑ים וּבַבּ֤וֹר אֵֽין־מַ֙יִם֙ כִּ֣י אִם־טִ֔יט וַיִּטְבַּ֥ע יִרְמְיָ֖הוּ בַּטִּֽיט׃ {ס}
חורבן ירושלים
בַּשָּׁנָ֣ה הַ֠תְּשִׁעִ֠ית לְצִדְקִיָּ֨הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֜ה בַּחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂרִ֗י בָּ֠א נְבוּכַדְרֶאצַּ֨ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֤ל וְכׇל־חֵילוֹ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וַיָּצֻ֖רוּ עָלֶֽיהָ׃
טקסט הפסוקים: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.