יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ ניבא בימי מלכי יהודה עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו (ישעיהו א). בפרק ו מתואר חזון הקדשתו לנבואה, בו ראה את ה' ״יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא״, והשרפים קוראים ״קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ״.
ישעיהו הוכיח את העם על חטאיהם ועל צביעות, וקרא לצדק ולמשפט. הוא היה יועצו של חזקיהו בעת מצור סנחריב, וחיזק את המלך והעם בבטחון בה', והתפלל להצלת ירושלים (ישעיהו לו-לז).
נבואותיו מלאות חזון נחמה וגאולה: ״נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי״, ״וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים״, וחזון אחרית הימים על מלכות השלום. בתנ״ך הוא מגדולי נביאי הנחמה, שספרו פותח את נביאים אחרונים.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.