צִפֹּרָה היתה בתו של יתרו כהן מדין. כשברח משה ממדין וישב על הבאר, סייע לבנות יתרו, ויתרו נתן לו את צפורה לאישה (שמות ב). היא ילדה לו את גרשם.
בדרך למצרים אירע מעשה ״חֲתַן דָּמִים״: צפורה לקחה צור ומלה את בנהּ, ובכך ניצל משה מסכנה (שמות ד).
לאחר יציאת מצרים הביא יתרו את צפורה ואת שני בניה אל מחנה ישראל (שמות יח). בתנ״ך היא אשת משה ובת חותנו.
הפסוקים המרכזיים על צִפֹּרָה
אשת משה
וַיּ֥וֹאֶל מֹשֶׁ֖ה לָשֶׁ֣בֶת אֶת־הָאִ֑ישׁ וַיִּתֵּ֛ן אֶת־צִפֹּרָ֥ה בִתּ֖וֹ לְמֹשֶֽׁה׃
חתן דמים
וַתִּקַּ֨ח צִפֹּרָ֜ה צֹ֗ר וַתִּכְרֹת֙ אֶת־עׇרְלַ֣ת בְּנָ֔הּ וַתַּגַּ֖ע לְרַגְלָ֑יו וַתֹּ֕אמֶר כִּ֧י חֲתַן־דָּמִ֛ים אַתָּ֖ה לִֽי׃
שיבתה עם יתרו
וַיִּקַּ֗ח יִתְרוֹ֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת־צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ׃
טקסט הפסוקים: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של צִפֹּרָה בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.