צִפֹּרָה היתה בתו של יתרו כהן מדין. כשברח משה ממדין וישב על הבאר, סייע לבנות יתרו, ויתרו נתן לו את צפורה לאישה (שמות ב). היא ילדה לו את גרשם.
בדרך למצרים אירע מעשה ״חֲתַן דָּמִים״: צפורה לקחה צור ומלה את בנהּ, ובכך ניצל משה מסכנה (שמות ד).
לאחר יציאת מצרים הביא יתרו את צפורה ואת שני בניה אל מחנה ישראל (שמות יח). בתנ״ך היא אשת משה ובת חותנו.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של צִפֹּרָה בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.