שֵׁם הוא אחד משלושת בני נח, שניצלו עמו בתיבה מן המבול. לאחר המבול, כשהתגלה נח שתוי בתוך אוהלו, נהגו שם ויפת בכבוד וכיסו את ערוות אביהם, ״וּפְנֵיהֶם אֲחֹרַנִּית״ (בראשית ט).
נח בירך את שם, ״בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם״ (בראשית ט). התורה מפרטת את תולדות שם, ומהם יצאו עמים רבים, ובהם ארפכשד שממנו נמשך קו האבות.
מבני שם נמשכת שושלת הדורות עד אברהם (בראשית יא). בתנ״ך הוא אבי העמים השמיים, ובזרעו נמשכת ברכת ה'.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של שֵׁם בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.