בְּרֵאשִׁית ט׳ · כ״ז

יפת אלהים ליפת. מְתֻרְגָּם יַפְתֵּי, יַרְחִיב:

וישכן באהלי שם. יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל. וּמִדְרַשׁ חֲכָמִים אַעַ"פִּ שֶׁיַּפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת - שֶׁבָּנָה כֹּרֶשׁ, שֶׁהָיָה מִבְּנֵי יֶפֶת, בַּיִת שֵׁנִי - לֹא שָׁרְתָה בּוֹ שְׁכִינָה; וְהֵיכָן שָׁרְתָה? בְּמִקְדָשׁ רִאשׁוֹן שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה שֶׁהָיָה מִבְּנֵי שֵׁם:

ויהי כנען עבד למו. אַף מִשֶּׁיִּגְלוּ בְנֵי שֵׁם יִמָּכְרוּ לָהֶם עֲבָדִים מִבְּנֵי כְּנַעַן:

יַפְתֵּי יְיָ לְיֶפֶת וְיִשְׁרֵי שְׁכִינְתֵּהּ בְּמַשְׁכְּנֵהּ דְּשֵׁם וִיהֵי כְנַעַן עַבְדָא לְהוֹן

ופי' יפת מן יפה, ולא פי' יפה רק הוא כמו "ירחיב" (דבר' יב כ) ובלשון ארמית כמוהו והוא מהבנין הכבד הנוסף כמו "ומלכים יַרד" (ישעי' מא ב) ובפסוק הזה ברך יפת, גם שם, כי פירוש "וישכון באהלי שם" שישכון אלהים באהלי שם כי בפסוק הראשון ברך השם:

ויהי כנען עבד למו. לשם וליפת גם לאחיו, והנה הוא עבד עולם, כי מאלה נפצה כל הארץ, וזה הדבר היה אחר שנים רבות אחר המבול:

בְּאָהֳלֵי שֵׁם. בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת בִּלְעֲדֵי בֵּית הַבְּחִירָה.

עֶבֶד לָמוֹ. שֶׁנִּית, לְשֵׁם וּלְיֶפֶת גַּם שֶׁלֹּא בִּימֵי הַמִּקְדָּשׁ.

יפת ירחיב, על משקל ״‎ומלכים ירד״‎ (ישעיה מא,ב), ולא הוזכר השם הנכבד רק על שם הצדיק בשביל כבודו.