אִיּוֹב תואר כ״אִישׁ תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע״, איש עשיר ומבורך בבנים ובנכסים (איוב א). בפתיחת הספר מתואר כיצד ניתן רשות לנסותו, ואיוב איבד את בניו ואת רכושו, ולבסוף לקה בגופו (איוב א-ב).
למרות הכול לא חטא איוב בשפתיו, ואמר ״ה' נָתַן וַה' לָקָח יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ״. שלושת רעיו באו לנחמו, ומכאן נפתח ויכוח ארוך על משמעות הייסורים והצדק בהנהגת העולם.
לבסוף השיב ה' לאיוב מן הסערה, והראה לו את גדולת הבריאה שמעבר להשגת האדם (איוב לח). איוב חזר בו, ״עַל כֵּן אֶמְאַס וְנִחַמְתִּי עַל עָפָר וָאֵפֶר״, וה' השיב לו את טובתו כפליים (איוב מב). בתנ״ך הוא סמל האמונה מול הסבל ושאלת הצדק.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של אִיּוֹב בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.