גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ, משבט מנשה, נקרא בידי מלאך ה' להושיע את ישראל מיד מדין, ״לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל״ (שופטים ו). בתחילה נתץ את מזבח הבעל, ומכאן כונה גם יְרֻבַּעַל.
גדעון ביקש אות בגיזת הצמר כדי לוודא את שליחותו (שופטים ו). ה' ציווה למעט את מספר לוחמיו, ולבסוף נותרו עמו שלוש מאות איש בלבד, שהכו את מחנה מדין בשופרות ובכדים ולפידים (שופטים ז).
לאחר הניצחון סירב גדעון למלוך על ישראל, ״לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם... ה' יִמְשֹׁל בָּכֶם״ (שופטים ח). בימיו שקטה הארץ ארבעים שנה. בתנ״ך הוא סמל של מנהיג הנשען על ה' יותר מעל כוח הרבים.
הפסוקים המרכזיים על גִּדְעוֹן
הקריאה והשליחות
וַיָּבֹ֞א מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֗ה וַיֵּ֙שֶׁב֙ תַּ֤חַת הָֽאֵלָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּעׇפְרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לְיוֹאָ֖שׁ אֲבִ֣י הָעֶזְרִ֑י וְגִדְע֣וֹן בְּנ֗וֹ חֹבֵ֤ט חִטִּים֙ בַּגַּ֔ת לְהָנִ֖יס מִפְּנֵ֥י מִדְיָֽן׃
שלוש מאות האיש
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־גִּדְע֗וֹן בִּשְׁלֹשׁ֩ מֵא֨וֹת הָאִ֤ישׁ הַֽמְלַקְקִים֙ אוֹשִׁ֣יעַ אֶתְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י אֶת־מִדְיָ֖ן בְּיָדֶ֑ךָ וְכׇ֨ל־הָעָ֔ם יֵלְכ֖וּ אִ֥ישׁ לִמְקֹמֽוֹ׃
סירובו למלוך
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ גִּדְע֔וֹן לֹֽא־אֶמְשֹׁ֤ל אֲנִי֙ בָּכֶ֔ם וְלֹא־יִמְשֹׁ֥ל בְּנִ֖י בָּכֶ֑ם יְהֹוָ֖ה יִמְשֹׁ֥ל בָּכֶֽם׃
טקסט הפסוקים: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של גִּדְעוֹן בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.