עֵלִי היה הכהן והשופט בשילה, מקום המשכן. חנה התפללה שם על בן, ועלי בירכהּ, ״לְכִי לְשָׁלוֹם וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךְ״ (שמואל א א). כשנולד שמואל וגמלה אותו חנה, הביאה אותו אל עלי לשרת את ה'.
עלי גידל את שמואל הנער במשכן. בניו חפני ופנחס חטאו בעבודתם, ועלי הוכיחם אך לא מנע בעדם, ולכן נגזרה גזרה על ביתו (שמואל א ב-ג).
במלחמה עם פלשתים נלקח ארון האלוהים בשבי ושני בניו נהרגו. כששמע עלי את הבשורה, ״וַיִּפֹּל... וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת״, לאחר שהיה שופט ארבעים שנה (שמואל א ד). בתנ״ך הוא דמות מעבר בין תקופת השופטים לתקופת שמואל.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של עֵלִי הַכֹּהֵן בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.