וַיְהִ֞י כְּהַזְכִּיר֣וֹ ׀ אֶת־אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֗ים וַיִּפֹּ֣ל מֵֽעַל־הַ֠כִּסֵּ֠א אֲחֹ֨רַנִּ֜ית בְּעַ֣ד ׀ יַ֣ד הַשַּׁ֗עַר וַתִּשָּׁבֵ֤ר מַפְרַקְתּוֹ֙ וַיָּמֹ֔ת כִּֽי־זָקֵ֥ן הָאִ֖ישׁ וְכָבֵ֑ד וְה֛וּא שָׁפַ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃

וַהֲוָה כַּד אַדְכָּרוּתֵיהּ יַת אֲרוֹנָא דַייָ וּנְפַל מֵעַל כּוּרְסָא לַאֲחוֹרוֹהִי עַל כְּבַשׁ אוֹרַח תַּרְעָא וְאִתַּבָּרַת פָּרְקוּתֵיהּ וּמִית אֲרֵי סִיב גַבְרָא וְיַקִיר וְהוּא דָן יַת יִשְׂרָאֵל אַרְבְּעִין שְׁנִין:

בעד יד השער. נגד מקום השער:

כי זקן האיש וכבד. רצה לומר: לפי שהיה זקן וכחו תש והיה בעל בשר, לזה לא היה יכול להתחזק בעת נפלו להטות עצמו על צדו:

אחורנית. לאחוריו:

בעד. נגד:

מפרקתו. הוא עצם הצואר, על שם שעשוי פרקים פרקים: