שְׁמוּאֵל א׳ א׳ · ט׳

וְקָמַת חַנָה בָּתַר דְאָכְלַת בְשִׁלֹה וּבָתַר דִשְׁתִיאַת וְעֵלִי כַהֲנָא יָתֵיב עַל כּוּרְסֵיהּ עַל מְזוּזֵי בִּסְטַר סִיפָא דְהֵיכְלָא דַיְיָ:

ותקם חנה. ללכת אל בית ה׳:

אחרי אכלה. עם שנאמר למעלה ותבכה ולא תאכל, מכל מקום אכלה מעט להחיות את הנפש:

על מזוזת. אצל מזוזת:

ועלי הכהן יושב על הכסא אצל מזוזת היכל ה'. ולא היה יושב בהיכל אבל בעזר' והיה לו רשות לשבת שם לפי שהיה כהן גדול: