אֲבִיגַיִל היתה אשת נבל הכרמלי, ״טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר״, בעוד בעלהּ קשה ורע מעללים (שמואל א כה). כשסירב נבל להשיב טובה לנערי דוד, יצא דוד עליו במחשבה להכותו.
אביגיל מיהרה ולקחה מנחה גדולה, יצאה לקראת דוד, ובחכמתה מנעה ממנו שפיכות דמים, ״וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה״ (שמואל א כה). דוד בירכהּ על עצתה.
כעבור עשרה ימים מת נבל, ודוד לקח את אביגיל לאישה (שמואל א כה). בתנ״ך היא סמל האישה הנבונה שעצתה מונעת אסון.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של אֲבִיגַיִל בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.