שְׁמוּאֵל א׳ כ״ה · ג׳

וְשֵׁ֤ם הָאִישׁ֙ נָבָ֔ל וְשֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ אֲבִגָ֑יִל וְהָאִשָּׁ֤ה טֽוֹבַת־שֶׂ֙כֶל֙ וִ֣יפַת תֹּ֔אַר וְהָאִ֥ישׁ קָשֶׁ֛ה וְרַ֥ע מַעֲלָלִ֖ים וְה֥וּא (כלבו) [כָֽלִבִּֽי]׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וְשׁוּם גַבְרָא נָבָל וְשׁוּם אִתְּתֵיהּ אֲבִיגָיִל וְאִתְּתָא חֲכִּימַת מַדַע וְשַׁפִּירַת רֵיווּ וְגַבְרָא קָשֵׁי וּבִישׁ עוֹבְדִין וְהוּא מִדְבֵית כָּלֵב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

טובת שכל. בעלת שכל טוב:

קשה ורע מעללים. אמיץ לב ופועל רע:

כלבי. מבני כלב בן יפונה, והיה קרוב לדוד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

והוא כלבי. ר"ל שלרוב אכזריותו היה תכונתו בתכונת הכלבים ששונאים בני מינם וינבחו להם בבאם אצלם ולא יניחום לאכול מהנמצא בבית ואע"פ שלא יגרע ממאכל' דבר וזה ממה שיורה כי רוע נבל היה בענין הכילות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל