ועל הרוב חל פורים בפרשת תשא ונראה לי לפי שגם בו יש תיקון לחטא זה כידוע מתיקוני זוהר דיום כפורים שהוא כמו פורים שגם פורים כולל כל קדושות הנ"ל ותוקף מלכות פרס היה על ידי שגם בהם היה למראית עין כמו התחלת הקדושה מלמטה שבישראל הנזכרת דאין משמשין מטותיהם ביום כמו שאמרו במגילה (י"ג סוף ע"א) מגנותו של אותו רשע למדנו שבחו וכו' וכן בכלל האומה אמרו ברכות (ח':) דצנועים בדבר אחר, והסמיכו לזה דרש למקודשי אלו פרסיים המקודשים ומזומנים לגיהנם, שלא נטעה כמו דישראל נקראים קדושים עי"ז. גם הם כן, על זה אמרו דהם נקראים מקודשי, שמזומנים לגיהנם ולא שיש בהם שמץ קדושה כלל ועל דרך שאמרו בבבא בתרא על כל צדקה וחסד שעושין שהוא חטאת להם כי כל כוונתם לרע ולא לשם שמים. וגם בזה שנלמד מתוך גנותו למדנו דבאמת גם הוא בכלל גנותו כמו שאמרו רש"י שם שבועל נשים ומשלחן וזה, מצד שיטופי הזימה שרצה לבעול כולם על כל פנים ולא להחזיק אחת בביתו איזה ימים אולי תישר בעיניו לישאנה ולא היה נמנע מלבעול ביום גם כן אלו היתה אצלו ביום וכמו שאמרו (שם ט"ו.) עכשיו ברצון שהי' פשוט אצלה שיבוא עלי' אז אף שהי' ביום כי רק צנועין בדבר אחר להצניע עצמן מבני - אדם וג"ז לשטף תאותן כי לא יוכלו למלא כל כך זוהמת תאותם לעין רואים מה שאין כן בינם לבין עצמם ולפני המקום אין צנועים כלל ורק לפי שביום לא היה יכול להצניע כל היום מפני בני אדם, שהרבה באים לפני המלך בכל יום והיו מבלבלים מילוי תאותו והוא רצה להחזיק בביתו רק עונה אחת ולמלא כל שטף זוהמת תאות על כן בערב היא וגו' ונמצא הכל גנותו. אלא שמכל מקום מתוך וכו' נלמד קצת שבח למראית עין בני אדם שלא וכו' על ידי גוון של צניעות שהי' בהם שעל זה אמר ר' גמליאל (בברכות שם) בג' דברים אני אוהב וכו' וחלילה לאהוב לשונאי ה' שהכתוב אומר משנאיך וגו' תכלית שנאה שנאתים וגו' אבל ידוע סוד ואתה מחי' את כולם שבכל דבר יש איזה ניצוץ קדוש המחי' היינו מה שהי' ברצון השם יתברך שיהי' מציאות כזה דלולי כן לא היה לד"ז מציאות כלל ותכלית הבריאה בשביל ישראל שיהיו בוחרים בטוב בעולם הזה שהבחירה לאדם ואם אין מציאות לרע לא שייך בחירה ונמצא כל מציאות הרע בעולם הוא רק כדי לכפותו ונגדו הוא כח הכפירוש שנתן השם יתברך לאדם נגד כח הרע. ועכי אם כל הגדול מחבירו יצרו גדול כי כח הרע שבכי אם שמציאותו הוא כדי לכפותו הוא כפי כח הכפירוש שבכי אם וזלעו"ז עשה האלהים בשיווי ושיקול ממש.
ישראל קדושים · פרק ט׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Yisrael Kedoshim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ישראל קדושים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
