ישראל קדושים · פרק ט׳, ו׳

ונראה לי דג' מיני זמנים מקודשים הנזכרים גם כן נגד ג' קדושות הנ"ל ובכ"י יש בהם קדושה ואפילו הריקנים מלאים מצות כרמון ובשבת (ק"ה:) דאדם מישראל שמת כספר תורה שנשרפה ופירש רש"י דאין לך ריק בישראל שאין בו תורה ומצות. וכן נקראו בתורה גוי קדוש ועם קדוש ואנשי קודש ובנביאים קודש ישראל לה' ובדברי רבותינו ז"ל ישראל קדושים ואיתא בשבת (פ"ו.) שא"מ מטותיהם ביום, וזהו התחלת קדושה מעט מלמטה שישנו בכי אם מישראל וזוכין עי"ז דמקדשין הרבה בראש חודש ועדיין הוא קדושה שלמטה וביום טוב הוא מה שמקדשין מלמעלה כי יום טוב נקרא גם כן שבתון ושבת כמו שאמרו ממחרת השבת דאף דישראל מקדשי יש בו גם כן מקדושת שבת דקבוע וקיימא שהוא הקדושה שלמעלה הבא על ידי דישראל מקדשי דהיינו מצד קדושתם דבעולם הזה (דהזמנים תלוי בבית דין של מטה שבעולם הזה וכמו שאמרו אני ואתם נלך לבית דין שלמטה) ושבת שהוא מעין עולם הבא זהו מה שמקדשין לעולם הבא ובשעת מתן תורה שנעשו לגוי קדוש זכו לכל קדושת הנ"ל ואמירת נעשה ונשמע הוא הקידוש שמלמטה שהוא במעשה ומלמעלה שהוא בשמיעה וקבלה בלב. והכתרים שניתנו להם עדיים שמהר חורב כמו שאמרו ז"ל (שבת פ"ח.) זהו הקידוש לעולם הבא בשורש הנעלם שהוא הכתר שלמעלה מהקומה ובחטא העגל אבדו זה ונתקן בלוחות אחרונות שניתנו ביום הכיפורים, כי יום הכיפורים כולל כל ג' קדושות הנ"ל בכפרה שאחר החטא דבכפרה גמורה הוא כאלו לא חטא וכמו שאמרו בראש השנה על הפסוק ה' ה', אחד קודם שיחטא ואחד אחר שיחטא וישוב כי שם הוי' שמהווה הכל הוא כולל גם כן כל הקדושות שבאדם דמה שמתחיל לקדש עצמו מעט זהו ה' האחרונה ומה שמקדשין בג' מדריגות הם ג' אותיות ראשונות הנזכרות וכמו שיש בו כל הקדושות קודם שיחטא כן אחר כך כששב ונתכפר ועל כן יום הכיפורים הוא תרעא דחירו מעין עולם הבא גם כן כי כולל הכל כנ"ל.