ישראל קדושים · פרק ט׳, ח׳

ובתחלת הבריאה עשה אלהים האדם ישר שכולו מצד הקדושה דעל כן שָׂמוֹ בגן עדן וכח הרע היה בחוץ והוא הנחש שהוא הזלעו"ז כמו האדם כולל כל כחות הקדושה כך הוא כולל כל כחות הטומאה וְשָׂם רק באדם כח הבחירה אם להיות ניסת מהנחש ומשהביא נחש על חוה הזוהמא וגרם בזה להיות ניסותים לאכילת עץ הדעת טו"ר נכנסו כחות הרע בקרב לב האדם להיות הוא עצמו ממולא בב' הכחות דטו"ר בב' מפתחי לבבו. ומשבחר השם יתברך באומה ישראלית חזרו ונפרשו להיותם ישראל לבד קרוים אדם כפי תחילת הבריאה בצלמינו כדמותינו. כמו שאמרו (בשבת קמ"ו ריש ע"א) דמשעמדו על הר סיני פסקה זוהמת הנחש מהם ולחד מ"ד מימות יעקב שמטתו שלימה ואלו ואלו דברי אלקים חיים. שבאמת מימות יעקב לא היה עוד פסולת בזרעו רק שלא היה בהתגלות והיו צריכין עוד לבירורין דגלות מצרים בקושי השעבוד ויסורין שיזכו לזה שיבוא הדבר להתגלות ופרסום לכל באי עולם להתייחד לאומה בפני עצמו גוי אחד בארץ ולהוריד תורה מן השמים בהתגלות תרי"ג עיטין דמצות עשה ולא תעשה. לדעת איך יבחר בחיים ולהצילו ממוקשי מות של הנחש שזוהמתו נשארה בנפשות אומות העולם שגם הם מזרע אדם מצד הערבוביא דטו"ר שגרם בחטאו אבל הם מחלק זוהמת הנחש ולא מסט' דאדם ועל כן אתם קרוים אדם ואלו זכו היה אז הבירור השלם להיות חירות מיצר הרע ומלאך המות ושעבוד מלכיות לעתיד אלא שחזרו להיות ניסותים מהערב רב שלא היו מזרע אברהם יצחק ויעקב ולא פסקה זוהמא מהם והם עשו את העגל והסיתו את בני ישראל כמשז"ל על פסוק אלה אלהיך ישראל ועל כן הוצרכו עוד לבירורים על ההתגלות בעולם הזה אבל מכל מקום כבר בשורש מובדלים ונפרדים שישראל שרשם מהאבות נטוע במקום קדוש והחטאים הם רק דוגמת חוחים הסובבים לשושנה שהם השורש קדושה שנתערב ברע והרע מלבישו על ידי העירבוב שנעשה ע"י החטא והאומות הם שורש הרע ומציאותם בעולם אם יזכו ישראל, להיות כולם עבדים לישראל כלעתיד כמו שאמרו (בעירובין מ"ג:) וכמו שאמרו ובני נכר אכריכם וגו' וכמו שאמרו בסנהדרין על הנחש חבל על שמש גדול שאבד וגו' שעבודה זרה היה ברייתו לשמש להאדם אלו זכה לנצחו. וכן אחר החטא שנתלבשה זוהמתו בנפשות אומות העולם וישראל נשארו בצורת אדם וכן היצר הרע נקרא עבדו כמו שאמרו (בסוכה נ"ב:) ע"פ מפנק מנוער עבדו כי לכך נברא לשמש לאדם בצרכים דרשות שיש בהם צורך וסיוע לעבודת השם יתברך. והיינו אחר שכופהו להיות הוא השליט עליו ולבו ברשותו דאז יצר הרע נקרא לבן דאתלבן כמו שאמרו במדרש הנעלם פרשת ויצא על לעתיד דלא יתבטל לגמרי רק יתלבן ועל דרך שאמרו ע"פ ונתתי לב בשר להוציא בשר ולב בוסר בחלקו של חבירו וכיוצא וזהו העבדות והשימוש שלו לצורת האדם בכל מדות רעות שבכח היצר שיש בהם גם כן שימוש מה לצורך שלכך יש מדה זו בעולם כידוע וההיפך בהיפך דשפחה תירוש גבירתה ונעשה עבד ליצרו ואז גם כן התגברות האומות ששרשם מזוהמתו.