וה' מצות היום הם מתנות לאביונים ההתחלה בתיקון הנפש מדת אברהם אבינו ע"ה בצדקה שנק' מצוה סתם שהוא התחלת הקידוש מעט של כל ישראל שיוכל להגיע לזה אף היותר פחות ובלבד שיהי' מזרע אברהם. לאפוקי צדקה וחסד שאו"ה עושין דלא כל הרוצה לקפוץ כמו שאמרו (בסוכה מ"ט:) ע"פ מה יקר חסדך. ומשלוח מנות הוא תיקון הרוח שהוא ע"י ההתחברות שאינו בד ויחידי שבזה זוכה להתקדשות הרבה כי כל אחד מישראל יש לו קדושה פרטית מיוחדת בנפשו רק כשכולם מתחברים יחד אז כל אחד יוכל לכלול עצמו בכל הקדושות ולזכות לכולם ועבודה זרה הוא מצות ואהבת לריעך שאמרו דהוא כלל גדול בתורה. וכל התחברות גמור על ידי אתדבקות רוחא ברוחא. והזוכה לקדושת הרוח זוכה לדרגא דיצחק דמחוי להו הקדוש ברוך הוא בעיניהו כמו שאמרו (שבת פ"ט:) על דרך עין בעין יראו וגו' שהוא ע"י התקרבות יתירה כי ג' אהבות הם אהבת הקדוש ברוך הוא וישראל והתורה שהם תלת נקידין דאו' ואברהם היה יחידי בעולם וכל עסקו כל ימיו באהבת השם יתברך וזכה שקראו ה' אוהבי. ומשנולד יצחק וידע שממנו ישתלשל אומה הישראלית הוא היה עסקו באהבת ישראל לאהוב גם היותר גרוע וכמו שאמרו בשבת (שם) פלגא עלי וכמו שאמרו במדרש רבה ע"פ וירח ריח בגדיו ריח בוגדיו וזה גרם אהבתו תחלה לעשו כי ציד בפיו וידוע דהם נשמות ר' עקיבא ור' מאיר יסודי תורה שבעל פה שראה שעתידים לצאת ממנו וחשב דכבר זכה להיות מטתו שלימה דגם עשו פנימיותו בקודש אף דבמעשה לא כן ועיקר אהבתו הי' לזה שמושרש בפנימיות בקדושה אפילו כשבלבושו במעשים הוא ביני הוצי וחוחים, אבל האמת היה זה רק בפיו ומהשפה ולחוץ ולא בפנימיות כלל וכ"ד שהיו מזרעו לא הי' קדושה רק אחר שנתגיירו דכקטן שנולד ובשם ישראל יכנו ונשרשו בישראל ועל כן אמרו יעקב אנכי עשו וגו' היינו דהקדושה שאתה מרגיש בעשו הוא אנכי באמת ורק לו הי' אוהב באמת כי שלו הוא אותה הקדושה ועל כן הוא התחיל בברכה שבא מתוקף האהבה וברכו יעבדוך עמים וגו' היינו שיהי' הקדושה בשלימות דאז גם סטרא דרע עבדים כנ"ל והקדוש ברוך הוא קרא לישראל אחי וריעי וכן אחותי רעיתי. האחוה מצד יעקב שהוא צורת אדם שעל הכסא באחוה גמורה וכמשז"ל ע"פ קללת אלהים תלוי משל לב' אחים תאומים אחד נעשה מלך וכו' כל הרואה וכו' דזהו מצד צורת יעקב שישנה בכל זרעו אפילו בבוגדיו שמטתו שלימה, וריעות מצד יצחק שנק' ריע כמו שאמרו ריעך וריע אביך וגו' דקאי איצחק שנק' אביך סתם כמו שאמרו בשבת (שם) ע"פ כי אתה אבינו שהוא יותר מאוהב בהתקרבות יתירה פנים בפנים ועין בעין כדרך ריעות וזה זוכין ע"י אהבת ישראל שבזה הם גוי אחד מיוחד.
ישראל קדושים · פרק ט׳, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Yisrael Kedoshim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ישראל קדושים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
