ישראל קדושים · פרק ח׳, י״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואנשי כנסת הגדולה שתיקנו להיות הימים האלה נזכרים ונעשים בכל שנה היינו שיהי' נקבע כן הקדושה בלבבות בני ישראל בכל שנה באותן הימים על ידי הזכירה והעשי' במצות היום שקבעו והשם יתברך הסכים על ידם שאנו מברכין על קריאת המגילה אשר קדשנו במצוותיו וצונו שמכניס קדושה ללב לזכות עי"ז גם עתה לאורה ושמחה וגו' כל קדושות הנזכרות שעבודה זרה הם קריאת ד' פרשיות גם כן סמוך לפורים ב' מלפני' וב' מלאחרי' כי כל השפעת קדושה מושכת גם לפני' ולאחרי' בקל וחומר ממדת פורעניות שאמרו בעבודה זרה דמכה מלפני' ומלאחרי' וכמשז"ל ע"פ וירדוף עד דן קל וחומר למדה טובה המרובה, וכן איתא בשבת דג' ימים מקמי שבתא וג' ימים לבתר היינו שהמשכת קדושת השבת הוא כן בג' ימים שלפני' ושלאחרי' דבזה מתקדשים ימי המעשה על ידה וכן לכל קדושת המועדים. וקדושת ימי הפורים מתחילים לפני' מפרשת שקלים ומסיים לאחרי' בפרשת החודש שמשם הוא הסמיכות גאולה לגאולה דניסן ומתחיל המשכת הקדושה שלפני' דגאולת מצרים וימי הפסח וכן הולכים כל קדושת המועדים. מפסח עד שבועות הם ימים דלבתר פסח ודמקמי שבועות ואין פנוי בנתים. ונראה לי דהוא עד ל"ג בעומר די"ד אייר הוא פסח שני ועדיין ז' ימים תרעין פתיחין כדאיתא ברעיא מהימנא בהעלותך (קנ"ב:) ול"ג בעומר שהוא ח"י אייר הוא הממצע אותן ז' ימים כי ידוע דכל מספר ז' ימים הם נגד שבעת ימי בראשית ויום חמישי הוא התחלת בריאת נפש חי' שזהו תכלית הבריאה בריאת נפש חי' דאדם, והאדם השלם שעז"נ יום הששי שדרשו רבותינו ז"ל על יום ו' בסיון בקבלת התורה שאז נשלם הנפש חי' דאדם שהוא כלל הבריאה להיות דבוק במקור החיים ית"ש. והתחלת התגלות בריאת החיות הוא ביום חמישי ובדגים שאמרו ז"ל דתלמידי חכמים נמשלו להם. ול"ג בעומר שהוא יום חמישי מז' ימים דפסח שני שהוא המשכת הקדושה דפסח המורה על אתדל"ע כמו שהי' בתחלת בריאת העולם דאדם אין לעבוד וגו' והי' באתדל"ע לבד בלא אתדל"ת. וכן בפסח בגאולת מצרים וכנזכר לעיל. דעבודה זרה הם ימי הספירה דאחר כך להגיע לקדושת יום השבועות בקבלת התורה להשתדלות אדם באתדל"ת שהוא החיות דאדם שנפח באפיו נשמת חיים להיות לרוח ממללא דאדם לעמל פה יולד בעמל תורה כמו שאמרו בפרק חלק. והתחלת הרגשת חיות זו הוא בל"ג בעומר ואז הוא התחלת הימים דמקמי שבועות להתחיל הרגשת קדושתו הנשפע לימים שלפניו ובו סיים הקדושה דימים שלאחריו דפסח.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Yisrael Kedoshim

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך ישראל קדושים בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. מה עוד משתנה בהצגה מפורט במקורות ורישיונות. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.