ישראל קדושים · פרק ח׳, א׳

ושלש קדושות נאמרו בתורה והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה' היינו מה שהאדם מתקדש מעצמו בהשתדלותו ואתערותא דילי'. וזהו ההתחלה שצריך להיות מצד האדם באתדל"ת והשתדלותא דידי' כי הוא העיקר בעולם הזה שהוא עולם הבחירה ואחר כך זוכה להקדושה שיש לו בשורש מורשה מאבות שנוצר מזרע ישראל קדושים והוא כבר קדוש בתולדה מאבותיו דאף על פי שחטא ישראל הוא ואפילו פושעי ישראל עדיפי מנביאי אומות העולם ודבר זה לא בהשתדלותם רק מצד הקדושה שבתולדה בכל זרע ישראל. וזהו החילוק שבין ישראל לגרים שאמרו (קידושין ע' סוף ע"ב) זו מעלה יתירה דבישראל כתיב והייתי להם וגו' ואחר כך והמה וגו' והיינו שהשם יתברך הוא על כרחם להם לאלהים רוצים ולא רוצים וכמו במתן תורה שכפה הר כגיגית וכן לעתיד ביד חזקה וגו' אמלוך וגו' וזהו רק בישראל מצד הקדושה שלהם בתולדה מאבותם מה שאין כן בגרים. ואחר כך כי קדוש אני היינו מה שהשם יתברך מקדש האדם מלמעלה שזהו עיקר ושורש ומקור כל הקדושה דישראל. וכמו שאמרו קדושים תהיו כי קדוש אני ה' ואתם הדבקים בה' וגו' צריך שתהיו כמוהו ורבותינו ז"ל אמרו יכול כמוני תלמוד לומר וכו' קדושתי למעלה וכו' היינו משום דקדושים תהיו פירש בזהר שם (פ"א.) תהיו ודאי מדלא אמר היו. והיינו מתוך דביקותם בשרשם במקור הקדושה ואם כן סלקא דעתך כמוני דאין שום טומאה חוצצת בפני קדושתו יתברך וכמו שאמרו ועברתי וגו' אני ולא מלאך וכו'. כי מצרים מלא טנופת עבודה זרה ואי אפשר לקדושת המלאכים ליכנס שם. וכן בבית הכסא אומרים התכבדו מכובדים קדושים וכו' כי לקדושתם אין יכולים ליכנס למקום טינופת. מה שאין כן השם יתברך עצמו שאמר בשיר היחוד כל טנופת לא תטנפך וס"ד דגם ישראל כן שקדושתם למעלה מקדושת מלאכי השרת ויוכלו להשתקע בכל מקום שישתקע ועם כל זה הקדושה לא תזוז. ועל זה אמר אני ה' קדושתי למעלה דזהו שם הוי' המורה על כל קומת הקדושה כולה עד רישא דכל רישין כנודע והגם שהכל יחוד אחד ואורייתא וישראל וקודשא בריך הוא כולא חד והם ג' קדושות הנ"ל. אורייתא הם מה שהאדם משתדל בעצמו על ידי התורה שהיא עיקר הקדושה כמו שאמרו בזוהר קדושים שם. וישראל הוא קדושת כל הכנס"י בשורשם מאבות. והקדוש ברוך הוא הוא מה שהוא מקדשם בקדושתו שלמעלה והכל אחד ביחוד גמור. ומכל מקום קדושת ישראל הוא למטה שהם יונקים מהקדושה שלמעלה המשפיע לקדושה שבהם מעצמם ומאבותם, ועל כן צריכים לקדושת עצמם גם כן. ואף דאני ה' השוכן בתוך טמאותם כתיב. מכל מקום הכל כפי הכנת האדם עצמו מלמטה ואפילו פושעי ישראל כפי הכנת הקדושה שיש בשורשם מאבות מה שלא ניתק מהם בהגדלת החטאים כי אי אפשר לנתק הכל כל השורש דיהדות. ומכל מקום הוא מתמעט והולך על ידי החטאים ולעולם השראת הקדושה דלמעלה כפי הקדושה דלמטה.