ישראל קדושים · פרק ז׳, ט׳

וזה ענין כהיון עיניו. דסנהדרין נקראים עיני העדה שהם המשגיחים על הנהגת כל העולם וללמדם תורה ומצות בפרסום לכל. ואצלו היה בהעלם. כי אברהם ויצחק הם ב' קצוות זה בהתפשטות לבד וזה בצמצום לבד. ויעאע"ה מחובר משניהם להתנהג בכי אם במקום הראוי. וזהו הקול קול יעקב דאמרו ז"ל שאמר יצחק אין שם שמים שגור בפי עשו. ונתקשה הרמב"ן שהרי הוא החזיק עשו לצדיק. רק הוא מצד צמצומו כי הוא מסתמא היה רוצה להתדמות לגמרי למעשה יצחק אביו כיון שעשה רק לפנים ולהתדמות ולא מצד עצמו וכח קדושה שבו. וגם כי שרשו פסולת הגבורה דיצחק ומסתמא גם קצת טוב וניצוצות קדושים שהיב תחלה בשביה בו היה גם כן מאותו צד וכח. דהכל זה לעומתזה שזה מדת יצחק אבינו ע"ה לצמצם עצמו גם כן שלא להרוס לעלות אל ה' ושלא להזכיר תדיר שם שמים רק אחר הכוונה הראוי ובזמן הראוי ובמקום הראוי ולא מיד בתחלת דבורו שנראה כמזכיר בלא הכנה וכוונה כלל רק ששגור בפיו. ובאמת צמצום זה היה צריך רק ליצחק שלא היה מטתו שלימה ויצא ממנו פסולת ומפני אותו הפסולת היה צריך לצמצם עצמו גם כן. אבל יעקב שכולו קודש לה' ומטתו שלימה לא היה צריך עוד צמצומים בעצמו ונפשו. ובחולין (צ"א סוף ע"ב) חביבין ישראל דמזכירין השם אחר ב' תיבות ומלאכי השרת אחר ג'. והענין כי יש ג' מחנות לפני מחנה שכינה ככתוב באליהו רוח ורעש אש ואחר כך קול דממה דקה ששם נגלה כבוד ה'. וכן בעולמות עליונים ד' עולמות אצילות בראה יצירה עשיה ובאצילות משכן קדשו יתברך. וכן בקליפה זה לעומת זה הם ג' רוח סערה וענן ואש מתלקחת ואחר כך ונוגה לו סביב ככתוב ביחזקאל. וכן הוא דרך ההשגה צריך לעבור ג' מדריגות הקודמים כי אוושי להסעיר הנפש שיוכל לקבל קדושת השם יתברך. וישראל מחיצתן לפנים ממלאכי השרת כמו שאמרו בירושלמי דשבת על הפסוק כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל וגו' כי הם אצולים מכסא הכבוד שהוא למעלה מעולם המלאכים סגי להו בב' תיבות כמו שאמרו בחולין שם באופנים וחיות שהם מכסא הכבוד עצמו דסגי להו בב' תיבות יעוין שם וברש"י כמו בישראל כשירדה שכינה למטה היה רק ב' מחנות מחנה ישראל ומחנה לויה לפני מחנה שכינה. ובברכות (נ"ח.) דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע היה רק ב' נגדי כי אוושא וכו' שתקי ואתי מלכא ומייתי קרא דאליהו והרי שם היה ג'. רק דשם לגבי אליהו שהוא מלאך כאחד ממלאכי מרום. כי לא חטא מעולם ועל כן לא זכה לחילא יתיר דבעלי תשובה שמושכין בכח טפי ובמקום שבעלי תשובה עומדין וכו' שהם זוכים למעלה יתירה ומחיצה עליונה. ואין אדם צדיק בארץ כו' והכל בעלי תשובה חוץ מאליהו דעל כן נהפך למלאך שאינו בגדר אדם. דאדה"ר שכל העולם כולו נטבעים בדיוקנו והוא עיקר צורת אדם חטא והוצרך לתשובה לתקן. והכל מן השמים דעל זה היה בריאת האדם שיגיע למקום שבעלי תשובה עומדין שלמעלה ממדריגת המלאכים. ועל כן מלכותא דארעא שהוא דוגמת מלכותא דרקיע המושג ללבבות דבני ישראל סגי בב' מחנות.