וכל עברות האדם בחייו. ביום מותו והסתלקו מן העולם הוא נקבע בלב בניו ותלמודיו הנשארים אחריו ההולכים בדרכיו שעל זה אמרו בקהלת רבה אימתי דברי חכמים כדרבונות וגו' בזמן שבעליהם נאספים מהם. ולאותם שהם ההיפך נהפך להם לרועץ כמו במ"ת ירדה שנאה וחורבה לאומות העולם דאתה שמעת ויחי והם שומעים ומתים. וכן עשו מאותו יום יצא לתרבות רעה כמו שאמרו ז"ל וכפר אז בתחיית המתים ואמר אף באותו זקן וכו' לית דין וכו', ואברהם אבינו ע הוא הראשון שפירסם אלהותו יתברך בעולם שאית דין ואית דיין ושיש ב' עולמות. וכמו שאמרו בבראשית רבה דכל שאינו מודה בב' עולמות אין לו חלק בזרע אברהם. וזהו הבטחת השם יתברך להיות לו לאלהים ולזרעו אחריו שיכירו אלהותו והם יעקב וזרעו. וכל השתדלות אברהם כל ימיו היה בזה. וזהו מדת החסד בהתפשטות ורצה שיתפרסם זה לכל באי עולם. והוא מגייר האנשים ושרה הנשים. מה שאין כן יצחק אבינו ע"ה לא מצינו שגייר גרים כי הוא מדת הצמצום שלא יתפשט אלא למקום הראוי כי ראה שלא היה תועלת מכל אותן גרים כמו שאמרו ז"ל דאחר מיתת אברהם חזרו כולם לסורן. וממילא ודאי כל מה שלימדן אברהם אבינו נהפך להם לסם המות. דאפילו בישראל שלא זכה נעשית לו סם המות כמו שאמרו בשבת ובפסחים ששנה ופירש קשה מכולן. אבל הוא צמצום ביותר שלא לגלות גם לראויין. שהרי יעקב איתא במגילה שהלך ללמוד לבית המדרש של שם ועבר. ובודאי יצחק אבינו ע"ה ידע תורה יותר מהם שקיבל מאברהם דהיו כליותיו כב' מעיינות נובעות תורה (בראשית רבה פרשה ס"א) וקיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה וגם מצד עצמו דעיקר התורה מסטרא דגבורה נפקא והוא עיקר התחלת התורה. אף דב' אלפים תורה, התחילו מאת הנפש אשר עשו בחרן (עבודה זרה ) מכל מקום הוא הנפש הראשון בקדושה שנולדה אחר התחלת ב' אלפים תורה דאברהם אבינו נולד מקודם זה ועל כן היה תחלה לגרים. אבל יצחק נולד אחר כך ונמשך בו שורש התורה בתולדה. ועכ"פ ודאי אברהם ויצחק ידעו יותר דברי תורה משם ועבר. וגם יצחק ודאי למד תורה לבניו ומעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו וגם יצחק זקן יושב בישיבה היה כמו שאמרו ביומא אבל היה בתכלית הצמצום וההעלם.
ישראל קדושים · פרק ז׳, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Yisrael Kedoshim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ישראל קדושים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
