ישראל קדושים · פרק ז׳, ל״ד

וזהו שמחת ימי הפורים ועיין שם (במגילה י' סוף ע"ב) בפתח פתחא והי' כאשר וגו' ישיש וגו' ומי חדי וכו' לאחרים משיש עיי"ש ברש"י דאויבי ישראל שמחו ולכאורה מה פתיחה הוא זה לענין המגילה ונס דפורים ומה נפקא מינה אי שמחו תחלה רק משום דשם נמי והיה לשון שמחה לומר שאף על פי שאין השם יתברך שמח במפלתן של ישראל חס ושלום בזה הוא שמח במה שמשיש על ידי זה אויביהם ועיקר אויבי ישראל הם זרע עמלק ובמגילת אסתר שכתוב סתם והרוג בשונאיהם והכוונה על עמלק והם הם שהיו שמחים לפרוק עול ישראל מעליהם לגמרי. כי מה שישראל נמצאים בעולם זהו גם כן לעול על עמלק כמו שמציאות עמלק הוא לעול על ישראל שהרי על ידי זה אין השם והכסא שלם כך בהיפך להם כי הם זה לעומת זה ועל כן לא היה מי שחשב וגזר לאבד לגמרי כל זרע ישראל אלא המן שמזרע עמלק שכמו שהמצוה למחות שמו וזכרונו לגמרי מן העולם כך חשב הוא להיפך ומחשבתו נהפכה על ראשו כי כך ענין עמלק להיות כל פעולותיו נהפכים עליו וכאשר הוא בתכלית הגיאות הוא בתכלית הירידה והשפלות וכל מעלתו הוא כשיהי' עבד לאחיו. והמן כשהי' תחלה עבדא דמזדבן בטולמי למרדכי אז היה בשלימות מעלתו וכשהתחיל להתגאות ולפרוק עול ישראל התחילה ירידתו וכל מה שנתגאה יותר כפי השעה המשחקת לו. על האמת היה לו ירידה יותר וכמו בתכלית גאונו שהתפאר אף לא הביאה וגו' וגם למחר וגו' ועשה העון ואמר למלך על האיש שחפץ ביקרו שחשב למי יחפוץ וגו' שהי' אז בתכלית הרוממות לפי מחשבתו באמת אז היה בתכלית הירידה והשפלות כי הי' זה באמת הכל בהיפך כדי להאבידו ולא לרוממותו כלל. וכן כשהם בתכלית השמחה על מפלת ישראל חס ושלום אז הוא תכלית עצבונם ואבלם ועל כן אמר הנביא שישו ושמחו בת אדום וגו' גם עליך תעבור כוס וגו' שציום לשמוח כי על ידי זה גם עליך וגו'. וזהו השמחה דישיש ה' וגו' מה שהם ישושו על ידי זה שמחה לפניו כי זהו עיקר הגורם למחיית עמלק שהי' אז על ידי השמחה שהי' להם ובזה ממילא מתבטל הרע מישראל כי כל חטאי ישראל גם כן הוא רק כל זמן שזרעו של עמלק מצויים בעולם שהם שורש השאור שבעיסה ושעבוד מלכיות המעכבין רצונינו מלעשות רצונו יתברך שזהו פירוד אותיות השם ב' הראשונות מהאחרונות. שאין השם שלם היינו שאין יחוד אחד לרצונינו עם רצונו ית'. שב' ראשונות הם רומזים לרצונו יתברך שהם חכמתו ובינתו יתברך כידוע, וב' אחרונות הם הרצונות של זרע ישראל בניו של מקום כידוע דהם בסוד אבא ואמא בן ובת והד' עתיקים אין כאן מקום ביאורם. וזהו ראש שמחתו יתברך כאשר יתחברו יחד אותיות השם ויהי' יחוד הגמור וכל כונת הגזירה דהמן היה לתכלית זה שיגרום שמחה לאויבי ישראל הם זרעו של עמלק ויבוא למחיית עמלק. ועל כן פרק זה הוא פתיחה דהא פרשתא דמגילת פורים כי זהו עיקר שמחת פורים שנובע מאותה שמחה שלהם דנהפוך הוא.