ואחר שקבל יעקב הברכות אז נפרד לגמרי. כי בתחלה בלקיחת הבכורה היה הפירוד רק לחלק הטוב שביעקב מן הרע דעשו וזה מצריך עיון. אבל עדיין היה לו חיבור עם הפו"י שבזרע יעקב ומצד הזה היה אהבת יצחק שחשב שגם הוא שהי' עליו שם ישראל הוא בכלל הפו"י ראוי לברכה ולא ידע שהקדוש ברוך הוא שונאו. עד אחר קבלת יעקב הברכות שנתברר שרק הבוגדים שמזרעו הוא שמריחין כן ואין לעשו יחס גם עם הפושעים שבזרע יעקב כי הוא בכלל כל האומות ועל כן כשנכנס אחר כך עשו ראה שנכנסה עמו גיהנם כמו שאמרו בברא"ר (ריש פרשה ס"ז) ולא הפעם הראשון הוא שנכנס אצלו אלא שאז נדחה לגינהם לגמרי כי נתברר שאין בו עוד תוחלת ואין לו עוד שייכות לשם ישראל ולפו"י על כן אמר לו כל אחיו נתתי לעבדים כי גם הוא בכלל יעבדוך עמים.
ישראל קדושים · פרק ז׳, ל״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Yisrael Kedoshim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ישראל קדושים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.