וזהו הב' שבתות שאמרו בשבת (קי"ח:) דאלמלא שמרו וכו'. והוא גם כן ענין יציאת מצרים ומ"ת דיום ראשון דפסח נקרא שבת כמו שאמרו ממחרת השבת והוא השבת הראשונה דהשם יתברך מקדיש מצד עצמו כי הוציא גוי מקרב גוי כמו שאמרו ז"ל הללו וכו' והללו וכו' והיו ערום ועריה ממצות ושקועים בנ' שערי טומאה דעל כן הוצרכו לצאת בחפזון כידוע ואז זכו לקדושת הבכורות שהוא הקדושה מרחם שמצד השם יתברך וכ"י כלולים בקדושה זו שהם זרע יעקב שזכה בבכורה כי היה בכור ליצירה ונאמר בני בכורי ישראל ואחר כך מ"ט ימי הספירה להטהר ולהתקדש ולזכות ע"י ההשתדלות להיות גוי קדוש במ"ת דאתם תהיו לי וגו' משמע אתם בהשתדלותם. ואחר יציאת מצרים יכלו לזכות למ"ת שאז נעשו חירות ממלכיות אלמלא חזרו וחטאו כי זכו לשמירת ב' השבתות דמיד נגאלים.
ישראל קדושים · פרק ז׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Yisrael Kedoshim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ישראל קדושים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.