ובאמת כל התהפכות זה מרע לטוב מאד אינו אלא על ידי זרע יעקב ועל זה איתא דלא גלו ישראל אלא להוסיף גרים. היינו לקלוט כל מעט טוב הגנוז בתוך סטרא דרע שעל ידי זה הוא כל מציאות שלהם בעולם בשביל אותם פרידות טובות שעתיד השם יתברך להפריד מהם ולהרכיב בישראל. ואז הנשאר קוצים כסוחים באש יצתו שלהבת מדת הדין תלהטם. וכן מעט החיות דעשו שהשם יתברך בראו והניחו להתגדל בעולם הזה ואתה מחי' את כולם כתיב אותו חיות הוא נפרד והולך ממנו מעט מעט ונכנס בישראל אם על ידי גרים כר' מאיר מזרע נירון וכיוצא דבשם ישראל יכנו. או על ידי הרבה דרכים אחרים למקום כידוע למשכילים על דרך אמת עד עת קץ שלא ישאר בו עוד שום חיות יאבד מן העולם. ויצחק כשראה שנענה בתפילתו ידע שהשם יתברך הסכים עמו שיהפך הרע לטוב מאד חשב שזה בכלל זרעו ולא טעה בעצמותו כי הוא מצריך עיון באמת כן וכמשז"ל דעשו אין נקרא זרעו. רק טעה בעשו כי קודם קבלת הברכות לא נתברר עדיין דבר זה וחשב שפירוד הלאום מלאום היינו שיעקב כולו טוב שאין בו שום רע כלל והרע המתהפך לטוב מאוד זהו ברע דעשו.
ישראל קדושים · פרק ז׳, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Yisrael Kedoshim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ישראל קדושים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.