ויעקב אבינו ע"ה גם כן דוגמת זה שהוא בתכלית הקדושה ופרישות מעולם הזה ובודאי כמו שכתבתי לעיל באברהם ויצחק דלמראית העין היה נראה בהיפך מסתמא גם הוא כן. ועשו שראוהו יושב אהלים חשב זהו מצד חפצו במנוחה למלאות כל תאוותיו ואינו רוצה לייגע עצמו ולעסוק בדרך ארץ כי בית יצחק היה מלא כל טוב דהיה עשיר מאבימלך ולא הוצרכו לעמול על פרנסה ועשו בפשיטת טלפיו היה מראה עצמו בוחר ביגיעת דרך ארץ המשכחת עון (כמו שאמרו באבות) ושלא לילך בטל שהבטלה מביאה לידי זימה כמו שאמרו בכתובות ושהוא מואס בזה בתאות עוה"ז ורוצה לעסוק בד"א אף שאין צריך. ובאמת יגיעתו הביאתו לכל עבירות וכמו שאמרו ז"ל בבראשית רבה על פסוק והוא עיף כי כוונתו היה בזה באמת לרע ולמלאות תאותו ואחר מילוי התאוה שכבר עברה נשאר עיף ויגע ומלא יגון ואנחה וקינא ביעקב שיושב במנוחה וזהו בקשתו הלעיטני נא וגו' שגם הוא יבקש לאכול עדשים מאכל עניים ולהיות במנוחה. אבל באמת גם זה היה דרך הלעטה שמורה רק למילוי תאוה וממילא אי אפשר שיסתפק בזה כלל. וכל השתדלות יעקב ביגיעת בשר בעולם הזה הוא לבטש ולהכניע את היצר המתגבר בכל יום ומסית להשתדל בתאות עולם הזה והוא מתגבר נגדו להסתפק במועט האפשרי.
ישראל קדושים · פרק ז׳, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Yisrael Kedoshim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ישראל קדושים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.