וכן רבינו הקדוש שנקרא כן בסתם כי נתיחד בתוקף הקדושה שאפשר להשיג בעולם הזה היה ניצוץ יעקב אבינו ע"ה כידוע מהאריז"ל [עיין בספר יין המשומר וזולתו] דעל כן אתי כל בי שמשי לביתיה כמו שאמרו בכתובות (ק"ג סע"א) דגם כן לא מת והיינו שהוא היה נשיא ופרנס הדור וכולל כל נפשות דורו וכשהשלים נפשו כל כך עד שיזכה לשם קדוש סתם היינו כשלא יגיע לו שום פגם עוד. ועל כרחך שהשלים גם נפשות כל דורו האחוזים בו. ולפיכך איתא בסנהדרין (צ"ח סוף ע"ב) אי מן חיי הוא כגון רבינו הקדוש שחשבו עליו שהוא משיח כי כבר תיקן נפשו כל כך עד שהמשיך ותיקן כל דורו עמו. אלא שעדיין לא היה הדור כדאי שיהיה גם אצלם בהתגלות כן, כי עדיין לא נתקנו גם הדורות הבאים הכלולים בהם דלעולם נפשות הבנים כלולים באבותם. ורבינו הקדוש תיקן נפשו לגמרי עם כל הנתלה בו מזרעו עד סוף כל הדורות וכן מנפשות כל בני דורו. אבל מה שנתלו בנפשות דורו מדורותיהם אחריהם עד סוף כל הדורות זה לא נתקן עדיין דזה לא היה נתלה בתיקונו. ולפיכך לא זכו שיהיה אז עת קץ ותח"ה ושיהיה הוא המשיח. ומכל מקום הוא זכה לנפשיה דמצד עצמו לא מת אלא שלא היה בהתגלות ברור מצד הדור והוא יסד התורה שבעל פה שזהו עיקר הטל תורה המחייהו ורוח הקודש דחכמים המביא לתח"ה.
ישראל קדושים · פרק ו׳, ל״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Yisrael Kedoshim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ישראל קדושים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.