ישראל קדושים · פרק ו׳, כ״ג

ומיהו אינו מוכרח דיש לומר התם מני רק מה דילפינן מכמוך וממשה ולא אתפרש אבל יחוס מפורש בגופיה דקרא מקרב אחיהם. ובב"ק (פ"ח.) דרשינן מקרב אחיך דמלך ממובחר שבאחיך למעט גר ועבד והכי נמי ממזר כמו שאמרו בתוספתא המובא בהגהות מיימוני פרק א' דמכלים מזה דאין ממנין מלך אלא מהמשיאין לכהונה. והוא הדין לנביא דכתיב ביה נמי כן. ובספרי שופטים פרק קע"ה דרשו מקרבך ולא בחוצה לארץ, מאחיך ולא מאחרים ורצה לומר גוים כלשון הגמרא פסחים (ה':) ראש השנה (כ"ד:) ב"מ (קי"א.) סנהדרין (נ"ב:) ובכמה דוכתי ואף על גב דסופו למעט גם גרים ועבדים אפשר לומר דאצטרך נמי גוים כשישלטו עליהם מלכי גוים ויהיה מלך שלא מקרב אחיך סלקא דעתך דיהיה גם נביא כן. וגם יש לומר דהך קרא ודאי אינו הבטחה לתפלת משה רבינו ע"ה שלא תשרה שכינה עליהם דההיא אפילו לענין להתנבא לגוים לא תשרי עליהם וכאן אמר יקום לך ודרשו בספרי שם ולא לגוים ולולי תפלת משה רבינו ע"ה היו נביאי גוים מתנבאים לגוים והך קרא קאי כפי משפט התורה וחוקי השם יתברך בזולת תפלת משה רבינו ע"ה ואם כן הוי סלקא דעתך אם לא יזכו ישראל באיזו דור לנביאים ואומות העולם יזכו לנביאים להם שיקום מהם דיוכלו לנבא גם לישראל ומיעטם כאן דלהתנבא לישראל מיעטם הקדוש ברוך הוא מעצמו מצד גזירת התורה. ומצד תפלת משה רבינו ע"ה נתמעטו מנבואה לגמרי. ומיהו לא נמצא בספרי דרשא אמקרב אחיהם למעט גר ועו"מ אבל גם גבי מלך לא נמצא שם עיי"ש פרק קנ"ז.