וכיוצא בו גם כן בבבא בתרא (ט"ו:) גדול מה שנאמר באיוב ממה שנאמר באברהם. ונראה גם כן רק לענין השתדלות ואתאן למאן דאמר התם דלא היה מישראל ועל כן הוצרך להשתדלות יתירה שיזכה לרוח הקודש ולפי זה לא קשה מעובדיה אדקדושין. אבל על דברי רש"י קשה דהוה ליה לומר גם שם דלמא עבד וממזר צדיק וירא שמים וזכה בהשתדלות עצמו ומכל מקום פסול לבוא בקהל. אם לא דנימא דעבד וממזר גריעי מגר ועל כרחך אין כוונתו לגמרא דקדושין הנזכר ובמה שכתבתי לעיל לא נתיישב דהרי נבואת עובדיה נכתבה בדברי קבלה שהוא כדברי תורה והוא גילוי דברי תורה. ומיהו בסנהדרין שם אמרו מפני מה זכה עובדיה לנביאות מפני שהחביא וכו' ופירש רש"י שהרי גר היה ואין השכינה שורה אלא על המיוחסין שבישראל כדכתיב להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך עד כאן. מבואר טעמיה דרש"י מקרא אחרינא ובקדושין מייתי קרא אלעתיד וגם שם אמר משפחות המיוחסות ויליף ממשפחות דאם נטמע פסול במשפחה ונוגע קצת פגם לו גם כן אמעוט וזהו רק לעתיד. ונראה כוונתו למ"ש ביבמות (מ"ב.) לענין הבחנה משום דאמר קרא להיות לך וגו' ופירש רש"י שאין השכינה שורה אלא על הודאים וכו' עיי"ש. והיינו דאם לאו הכי לאיזו צורך הוא הבחנה ועל כן דקאי אלהיות לך לאלהים והשראת שכינה, ואין להקשות לפי זה מנא ליה דחיובא הוא לכל אחד. דודאי זה כל האדם להיות כלי להשראת שכינה וכל הולדת בנים הוא שיעבדו השם יתברך ויכירו אלהותו. ויש לומר היינו נמי מה דהוסיף רש"י שם מהא דנדרים דקרינן להונמי מורדים ופושעים. ואפשר לומר דהיינו לשון פושעים בי שאין חפיצים וחוששים בי ובהשראת שכינתי. ומכל מקום שם (ק':) התם מאי קמזהיר ליה רחמנא וכו' עיי"ש ולא נראה לי לענין השראת השכינה אפשר לומר דרב פפא דהתם פליג אדשמואל בהחולץ וסבירא ליה כרבא שם דיהיב טעמא אחרינא להבחנה [ודברי רש"י בסהנדרין (ל"ט ע"ב) לשמואל] ועיין שם בתוספות ד"ה לזרעך דרמזו לגמרא הנזכר אולי כיונו לזה. ומכל מקום הקושיא מאי קמזהר קשה דלא אמר אהשראת שכינה. ועל כרחך דלא משמע ליה קרא כן דאטו אכל זרעו יהיה השראת שכינה ברוח הקודש ונבואה שזה יהיה רק לעתיד דישפוך רוחו על כל בשר והך להיות לך לאלהים היינו כמו אנכי ה' אלהיך וכדומה הרבה מקראות. וזה ודאי גם מי שאין זרעו מיוחס אחריו בכלל דאטו לאו ישראל הוא. ועל כן פריך ומשני בשפחה וגויה דולדה כמותה ולאו ישראל הוא. ואפשר הדרש דשמואל בהחולץ דזה אזהרה בפני עצמה לענין הקמת הברית שהיא בשמירת הברית גם זה מכלל שמירת הברית שידקדק ביחס זרעו ודחוק.
ישראל קדושים · פרק ו׳, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Yisrael Kedoshim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ישראל קדושים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
