ישראל קדושים · פרק ו׳, י״ט

והנה בנוסח המשנה דסוף סוטה שיש שם שינוי וחילוף חסידות בקדושה. ויש עוד שינוי דפותח שם בזהירות ולא מנה מקודם תורה המביאה לזהירות והם שם י' מדריגות בהדי רוח הקודש ונראה לי דב' הנוסחאות אמת ויש מדגירה אחרת ברוח הקודש שאין נמשך בכח התורה וכמו שאמרו בתנא דבי אליהו רב (ריש פרק ט') דגם גוי ואשה ועבד ושפחה, הכל לפי המעשה שהוא עושה, כך רוח הקודש שורה עליו עיי"ש. וגוי אין לו שייכות לדברי תורה שהוא מורשה לקהילת יעקב. וגם עבד אסור ללמדו תורה כמו שאמרו בכתובות (כ"ח סוף ע"א) וכן אשה, אסור ללמוד בתו תורה כמו שאמרו סוטה (כ'.) ועל כן תלו לה רק במעשה. ובזה לא קשה ממה שכתב רש"י תענית (ד' סוף ע"א) דאין לחוש שתשרה רוח הקודש אעבד וממזר דהתם ארוח הקודש דגילוי הלכות ודברי תורה קאי. ועל פי זה יש לומר דלא קשה גם כן מקרא דוגם על העבדים וגו' דאין צריך לדחוק דההוא לעתיד שאני. דכפי הנראה אין לחלק בזה. רק ההוא נמי לאו ברוח הקודש דדברי תורה דישנו גם בעבדים כההוא דתנא דבי אליהו ובזה יש לומר גם אגמרא דקדושין הנזכר, דיש לומר דההיא נמי השראת שכינה דגילוי דברי תורה שעתיד לחדש וכדמסיים גם כן בפסוק שם ונתתי את תורתי בקרבם וגו' והייתי להם לאלהים וגו' ולא ילמדו וגו' ולא קשה מקרא דיואל הנזכר. ומיהו מה שכתב רש"י (שם) כדאמרינן בנדרים ל"ח א' לא נמצא שם ובגליון הגמרא הגהתי דצריך לומר כדאמר בקדושין וכוונתו לגמרא הנזכר. וכמדומה דראיתי כן באיזה ס'. אך ז"א כפמש"ל דהתם רק בהשראה שעל ידי אתערותא דלעילא לבד. ואף על גב דכפי מה שכתבתי נדחה הראיה מקרא דיואל מכל מקום גוף הדבר אמת מסמיכות המאמר. והוא מוכרח גם כן דהרי עובדיה נביא לה' וגר אדומי היה כמו שאמרו בסנהדרין (ל"ט:) ואינו ממשפחת ישראל. ואההוא דקדושין לבד היה אפשר לומר דהתם לעתיד לבא דוקא אך אי נימא דרש"י מייתי ליה אבזמן הזה גם כן קשה ובאמת עובדיה קירב את עצמו בהשתדלותו כמו שאמרו דהיה ירא את ה' מאוד והכל בידי שמים חוץ מיראת שמים כמו שאמרו בברכות (ל"ג:) מקרא דמה ה' שואל מעמך שדבר זה הוא רק בהשתדלות אדם ואתרותא דלעילא הקודמת היינו על ידי התורה המביאה ליראה. וזה שאמרו בסנהדרין שם גדול מה שנאמר בעובדיה ממה שנאמר באברהם. דאברהם גם כן נקרא תחלה לגרים בחגיגה (ג'.) ובהשתדלות עצמו זכה לכל מה שזכה. ומכל מקום לפי שהוא זכה אחר כך להיות התחלת אומה ישראלית ממנו, וכן אמרו במדרש דמצינו אברהם נקרא ישראל ובבבא בתרא (ט"ו.) דאיתן האזרחי זה אברהם ונקרא אזרחי כלשון הכתוב כל האזרח בישראל שאינו גר ויצא מכלל שם גר להיות נקרא אזרח ולפיכך לא הוצרך כל כך השתדלות עצמו כעובדי' שהי' גר גמור. וזהו דיוק הלשון גדול הנאמר בעובדיה וכו' ולא אמר דהיה גדול באמת עובדיה מאברהם אבינו דחס ושלום לומר כן. ובאמת אדרבא גדולתו של אברהם אבינו היא שגרמה לו שלא הוצרך להשתדלות עצמו כל כך כגרים רק השם יתברך עזרו כמשפט לזרע ישראל. ונמצא בענין מעלת עצמם בנפשותם הקיימת לעלמי עד אין ערך לעובדיה עם אברהם אבינו. אבל מהנאמר ומסופר עליהם בענין השתדלותם כל אחד בשעתו בימי חייהם הוא דעובדיה גדול.