ישראל קדושים · פרק ה׳, ז׳

ועל כן נקרא דן דן גור אריה, כמו יהודה מצד התוקף שהיה בשמשון דוגמת שלמה המלך ע"ה דמיהודה בנשיאת נשים נכריות והיה לו תוקף כזה לומר, אני ארבה ולא אסיר, שאף ביציאה מגדר התורה לא יפלטנו הענן לחוץ כלל. וביהודה היה זה בהתגלות עולם הזה כי הוא ראש לכל המחנות ולא נפלט שום נפש מהם לחוץ כלל וכל העמים היו עבדי שלמה שמלך על כל כל העולם כולו. מה שאין כן שמשון שנפל בידיהם. דעל ידי הסרת ההבדלה מזה נמשך שליטה חס ושלום להם להיות של נבוכדנצר וחביריו, ועל כן כשנסתלקו ענני כבוד יכול לשבות ממנו שבי וכן שמשון נשבה בידם. אבל גם זה היה לרע להם כי רבים אשר המית במותו שאז יצאה נפשו הקדושה מתחת ידם מאשר המית בחייו וכידוע דכל ענין נפילת הניצוצות קדשים בתוך השבירה והסטרא אחרא, היה כדי לבררם ולהעלותם שבזה יהיה תכלית הביטול לרע כיציאת מצרים וגאולה העתידה לכלל הכנסת ישראל. וכן בכל דור ודור פרטי ובכל נפש פרטית. וסוף סוף גם שמשון הי' שופט ישראל וראש הדור כשמואל בדורו [אם נשים, גדעון ויפתח ושמשון, השקולין כמשה אהרן ושמואל על סדרן של הדורות, יהיה שמשון המאוחר שבשלשתם, נגד שמואל. אך כפי סדר לשון הכתוב (שמואל א י״ב:י״א) את ירובעל ואת בדן ואת יפתח, יהיה שמשון נגד אהרן, וכן הוא בראש השנה כ"ה ריש ע"ב עיין שם] שהיה שקול נגד משה ואהרן כי היה כלול מנצח והוד, שמשם יניקת הנביאים. וכך שמשון מצד הגבורה, דאיזהו גבור הכובש את יצרו. וכל גבורה דבני ישראל הוא רק בזה וגם גבורה גופנית הנשפעת להם מצד הקדושה ומהשם יתברך, הוא רק על ידי תוקף גבורת נפשם בכבישת היצר. ובודאי כך היה שמשון שנתגאה בעיניו, ששם התחלת שליטת היצר דעין רואה, וכמו שנאמר ותרא האשה כי וגו' ותאוה הוא לעינים. ובמקום תוקף המעלה שם הוא תוקף החסרון, דכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו, כידוע משליטת האדם בליעל באדם דקדושה בחטא אדם הראשון היה אבר באבר, וזה לעומת זה עשה אלהים דכנגד קדושת אותו אבר ואותו כח כך שליטת האדם בליעל, בכח ההסתה לרע. ועל כן מצד עולם הזה שהוא עלמא דשקרא. כי השקר וכח אדם בליעל שולט בו. הוא מראה כל דבר היפוך האמת וכח הקדושה שבפנימיות אותו דבר. אלא שמכל מקום השם יתברך השליך אמת ארצה ורצה שיהיה האמת גנוז ומעוטף תוך השקר וסוף הכל אמת מארץ תצמח ויבורר האמת לעין כל. דזרע יעקב כולו זרע אמת שהוא מדת האמת ליעקב הנשלך ארצה וצומח ועולה בכל דור ודור עד עת קץ שיעלה האמת מהארץ.