וכך יש י' מדריגות גם כן בנפשות, כי כל דבר הוא, בעולם שנה נפש, וג' ראשונות הם התלמידי חכמים הגדולים ראשי הדור, וג' אמצעיות הם תלמודי דבי רב, שלקבל איברין דגופא הנזכר לעיל מהזוהר (חלק ב' כ"ט ב' רעיא מהימנא) שהם גם כן נקראים קודש קדשים היינו לגבי האחרים. לפי שהזרועות הם ענפי הלב. וגופא תמן לבא שריא. וג' אחרונות, הם תמכי אורייתא ומשמשי תלמידי חכמים והמהנים תלמידי חכמים מנכסיהם. ואפשר דנגד היסוד ביחוד הוא המארח תלמיד חכם תוך ביתו, והמשיא בתו לתלמיד חכם. והעשירית היא מדגירה אחרונה דקדושה שישנה בכל ישראל קדושים אפילו בפושעי ישראל. דלעתיד שלא ידח ממנו נדח ויזכו כולם לעולם הבא שהוא עולם שכולו שבת קודש ואין שם עוד שום הנאה דעולם הזה, רק יושבין ונהנין מזיו השכינה. הרי יבורר שכולם קדושים. ואף בעולם הזה יש בהם שורש זה, אלא שהוא בתכלית ההעלם ומכל מקום כל אחד יכול להגיע לזה אם ירצה גם בעולם הזה, כשישתדל כסדר המדריגות שסידר ר' פנחס בן יאיר עד שיגיע לתכלית הקדושה העליונה כפי מדרגתו מצד שורש נפשו. והיינו שמי שהוא ממדגירה האחרונה אפילו יזכך נפשו ויברר עצמו עד שיגיע לשלימות הקדושה, שלא יכוין לגרמיה ולהנאת עצמו. היינו כפי מדרגתו לא יחשב זה הנאת עצמו ולגבי דידיה הוא תכלית הקדושה. אבל לגבי מדריגות הגדולות ממנו זה נחשב כחול, כי הרבה מדריגות קדושה יש,, לאיץ קץ. ואפילו מי שהוא במדרגת קודש קדשים באותו דור, היינו כפי מדרגת אותו דור ואפשר עדיין שיהיה כחולי חולין לגבי דור אחר, וכדאיתא בירושלמי סוף פרק ו' דגיטין, רבי כד הוה בעי מקשייה אדר' יוסי אמר אנן עליבייא מקשיא על דר' יוסי, שכשם שבין קודש קדשים לחולי חולין כך בין דורינו לדורו של ר' יוסי. ואף דיש לומר שהוא דרך עניוות ולחבבו לבד לפמ"ש בשבת (נ"א.) דאלמלא ר' יוסי קיים, היה כפוף ויושב לפני רבי רק דמחבבין זה את זה, ובתוספות שם בשם רבינו תם דאחר כך הגדיל. ונימא דגם לענין הקדושה כן. ומ"ש בכתובות (ק"ג סוף ע"ב) אפילו ממך אין אמר ר' ישמעאל ברבי יוסי אפילו מאבא, אמר ליה לא תהיה כזאת בישראל. יש לומר גם כן לכבודו ולחבבו ומשום ענוותו אמר על עצמו דממנו אין. מכל מקום גוף הדבר אמת דיש דורות שהוא כן ודור המדבר הגדול מכל הדורות היא כקודש קדשים נגד כל הדורות כולם ואף הוא עדיין אינו כלום נגד דורו של משיח. שאז יבורר הקדושה דכל נפש פרטי מישראל. דאז יהיה תכלית תוקף הקדושה שאפשר למין האנושי שישיג שמשם ילכו לעולם הבא ואי אפשר להשיג מדגירה יותר וכמו שאמרו בפרק שואל על פסוק ימים שאין בהם חפץ, אלו ימות המשיח שאין בהם וכו' ויהי רצון שנזכה ונחיה ונראה זה במהרה בימינו.
ישראל קדושים · פרק ה׳, ל״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Yisrael Kedoshim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ישראל קדושים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
