ישראל קדושים · פרק ה׳, ל״ג

ועל זה הוא רמיזות דברי ר' יהושע בן חנניא לסבא דבי אתונא, שם, כשאמרו ליה מלחא כי סריא, דשמעתי דהכוונה לברית מלח עולם דישראל שחשבו שכבר נתקלקלו ושמעתה הם הנבחרים. ועל זה רמז להם דהם הכודנייתא שאין עושה פירות כלל, ואי אפשר כלל לבחור בהם ועל כרחך דמלחא לא סריא. ועל כן כשברכם בברכת העמים אמר לא יהיה בך עקר וכו' שכשיבאו הברכות לך לא תקלטם כמו שהם אצלם עקורים מלעשות פירות, דבך לא היו עקורים כלל. וכשהגיע ליד ישראל בקדושה הוא ברבוי עצום, עד שזבל הפרדות עדיף מכסף וזהב המלכים. דכספו וזהבו דיצחק או דרבי, לא שייך להעריך עם כספו וזהבו של אבימלך ושבור מלכא שאינם מערך אחד כלל. דזה בקדושה וזה במסאבו. רק הפרדות שהם גם כן מדידהו, וגם כן לא הפרדות עצמן דמשבאו ליד ישראל טיהרו. רק זבל הפרדות הנשלח לחוץ ולקחם האורייריה והרועים. ואף זה אחר שהגיע לידי ישראל ושרתה ברכת ה', היה יותר מכסף וזהב שלהם, וגמרא קרי להותותר, דזה הוי כמותרות.