ישראל קדושים · פרק ה׳, כ״ב

ואחר שגרם הקלקול ונתברר שגם הוא אינו נקי לגמרי עדיין. אף דלא חטא כלום בפעל מכל מקום סבוביו נשערה מאוד ולאיש שכמוהו הנקי לגמרי די בזה שנמצא גם בו חסרון. וממילא נתגלגל עליו הראשונות גם כן דכיון דאין נקי לגמרי אגלאי מלתא למפרע דהיה הליכה אחר עיניו. ושבעזה היה תחלת קלקול. דגם על מעשיו הקודמים יש טענה מעתה מצד האדם אשר יראה לעינים בעולם הזה וצריך לבירורים. ועל כן נקרו עיניו והוליכוהו לעזה לבית האסורים (כמו שאמרו ז"ל בסוטה). ואחר שקבל ענשו והחל שער ראשו לצמוח דשב בתשובה שלימה וחזר לצמוח בו שורש קדושתו שמרחם. וראה עצמו עדיין שבוי בידי פלשתים שצריך להוציא הקדושה שקלטו הם על ידי אותם חטאים קלים שלו. והבין שאיננו משיח מעתה לחיות חיי עולם ודעל כל פנים צריך למות. ביקש תמות נפשי עם פלשתים שהוא סוד המיתה על קידוש השם שהיה ר' עקיבא מצפה לה מתי תבוא לידו כנודע. כאותם הרוגי מלכות שמסרו נפשם על קידוש השם היה לרע לו לאדם בליעל שעל ידו שליטתו על נפשם בצאת נפשם על קדושת השם יתברך שעלתה תיכף למקום קדושתה מעלה מעלה. העלו עמם כל ניצוצות קדושים שהיו שקועים במעמקי הקליפות שלא היה אפשר כלל להעלותם משם ולהוציאם בענין אחר. ושמשון שכל השתדלותו בחייו היה בזה להשיב כל נפשות הנדחים לגמרי הנטמעים בין העמים עד שכמעט אין להם תקוה לשוב למקור קדושתם כל ימי עולם הזה. עד אשר יתקע בשופר גדול שאז יבוער כל הטומאה ובאו גם האובדים בארץ אשור והנדחים וגו'. וחשב שבימיו כבר הגיע עת קץ ושהוא יוכל להעלותם. וכאשר הוא היה מוכן באמת לענינים כאלו מצד שרשו דעל כן ניתן לו גבורה עצומה כל כך. אלא שהוא היה מוכן להתחלה לבד ולא להשלים שעדיין לא הגיע העת. ועל כן גרם החטא שלא עלתה בידו להשלים. ועוד היה נראה כהוספת קלקול שגם הוא עצמו נשבה ביניהם ועד שהיה טוחן בבית האסורים כפי דברי רבותינו ז"ל (סוטה י'.) אין השקעת ניצוצות קדושים בין הקליפות יותר מזה. ולשון הכתוב ויהי טוחן ובכל מקום ויהי, הוא צרה שאין צרה כיוצא בזה וגבי איש לא שייך אונס דאין קידושין אלא לדעת והוא בכלל אבזריי' דג"ע דיהרג ואל יעבר וכל שכן לפי מה שכתב מהרש"א בחידושי אגדות שם דלשון ויהי טוחן משמע מדעתו ורצונו. והרמב"ם פרק י"ג מהלכות איסורי ביאה הלכה י"ד כתב אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע ישראל ושלמה נשאו נשים נכריות בגיותם רק שגיירום עיין שם. ומה יאמר באלו שהיה בעודו שבוי בידם דלא גיירם. ואף על פי שהיה דרך זנות וליכא לא תתחתן מכל מקום קנאים פוגעין בו ומפורש בתורה דנענשו גם על הזנות והוא מאבזרייהו דגילוי עריות. ורבותינו ז"ל סמכו לזה שם מאמרים דר' יוחנן עצמו שדן ישראל כאביהם שבשמים ושנקרא על שמו של הקדוש ברוך הוא. כדי שלא יעלה על לב אדם לחשוב עליו שנכשל באיסור חמור כזה בשאט נפש איש גדול ורשום כזה. וגילו קצת הסוד במה שאמר ר' פפא על זה היינו דאמרי אינשי קמי דשתי חמרא וכו' שהביאו לו כהרגלו וכעסקיו שהיה עסוק תמיד להוציא בלעם מפיהם של העמים ולהושיע ישראל. וששליטת האדם באדם היה לרע לו.