ישראל קדושים · פרק י׳, ח׳

אבל מקודם אותן שמתו בשלשת ימי אפילה שלא זכו לצאת ממצרים ולקבל התורה במעמד הר סיני, מסתמא לא היה בהם שורש מקדושה שהרי אמרו ז"ל שאלו היה חסר אחד מהם לא ניתנה תורה כי קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל כולא חד. כי התורה שהיא חכמתו יתברך שהוא וחכמתו אחד הוא, גם כן כוללת כל שרשי הנפשות מישראל ששרשם מאותיות התורה כידוע, ואם היה חסר אחד היה חסר אות אחת מהתורה או קוצו של אות המעכב ופוסל. ואם כן על כרחך אותם שמתו מקודם לא היה לנפשותם אחיזה באותיות התורה ואף על פי שהיו זרע יעקב, ע"י שקיעתם בטומאת מצרים ערות הארץ שהוא עצמו זוהמת הנחש שהחזירה למעמקי לבם עד שנפסקו על ידי זה מלהיות חבל נחלתו. אבל ממ"ת ואילך אי אפשר ליפסק עוד ולא ידח מהם נדח כי אז פסקה לגמרי הזוהמא שבלב מכל זרע ישראל לגמרי דעכי אם כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא כידוע דעולם הזה הוא עולם המעשה ועולם הבא הוא עולם הבינה שבלב. וממה שכתוב תחלה דרך כלל, כל ישראל וכו' ואחר כך ואלו שאין להם חלק לעולם הבא שמעת רמ' מזה דאותן אינן בכלל כל ישראל והיינו שהם מנפשות הערב רב שנטמעו בישראל כידוע בזוהר הקדוש ואותן מלכים והדיוטות שנמנו בפרט כבר דורשי רשימות אמרו שכולם יש להם חלק לעולם הבא. ונראה מה שנקראו דורשי רשימות כי ידוע שבכל מקום שהי' שם אור וקדושה אף שנסתלק, הרשימו נשאר והחוטא בדבר שהמשפט שאין להם חלק לעולם הבא היינו שעל ידי אותן חטאים נסתלקה כל שורש הקדושה שיש בלבבות בני ישראל אבל מכל מקום הרשימו נשאר ועל כן מצד עצמותם אין להם חלק לעולם הבא שכבר נסתלק עצמות האור והקדושה שהי' בהם אבל מכל מקום מצד הרשימו הנשאר יש להם. ועל כן דורשי רשימות שדרשו וחקרו על אור הרשימו הנשאר הם אמרו שכולם יש להם חלק לעולם הבא מצד אור הרשימו מיהת ומצד הזה גם כן אי אפשר לעקור שם ישראל ממנו שאפילו שיעקרו בחטאיו מכל מקום הרשימו נשאר ועל אותו הרשימו גם כן יש שם ישראל וזה אי אפשר כלל לעקור שלא ישאר רשימו מה שאין כן או"ה ששורשם מאותה זוהמא רעה ולא הי' שם קדושה מעולם.