וידוע דשם צדיק היינו שומר הברית ואף אותם שפגמו. שהרי גם הערלים נקראים מולים. ואפילו בועל ארמית שאמרו בעירובין שמימשכא ערלתי' ולא מבשקר לי' היינו רק למראית העין שאינו ניכר. והמשוך צריך לחזור ולמולו רק מדרבנן משום מראית העין. והיינו מצד האדם אשר יראה לעינים ועל כן אברהם אבינו ע"ה לא מבשקר לי' אבל הקדוש ברוך הוא דיראה ללבב הוא רואה דג"ז מהול באמת ועל כן מן התורה אין צריך לחזור ולמולו כי מעמקי לבבו של כל ישראל דבוק בהשם יתברך כמו שאמרו בברכות (נ"ז ריש ע"א) גלוי וידוע לפניך שרצונינו וכו' ומי מעכב וכו' ולפניך דייקא הוא גלוי שאתה יודע תעלומות לב רק שהיצר הרע היושב על ב' מפתחי הלב שהם הפתחים שמשם יוצאים כחות הלב לפעל ומעכב בעד התעלומות להתגלות. ועיקר החיות הוא בלב כמו שאמרו כי ממנו תוצאות חיים. ועל כן כלל דרך טובה שידבק האדם ורעה שיתרחק הוא לב טוב ולב רע כדברי ר' אלעזר בן עזריה (פרק ב' דאבות) שאמר עליו ר' יוחנן בן זכאי דדברי כולם בכלל דבריו כי זהו שורש הכל. וכאשר לבו לשמים אפילו המעשה לא טוב גדולה עבירה לשמה וההיפך בהיפך כמו שאמרו הלומד לקנטר נוח שלא נברא ושנהפכת שלייתו ע"פ ולמשמאילים סמא דמותא רחמנא ליצלן.
ישראל קדושים · פרק י׳, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Yisrael Kedoshim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ישראל קדושים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.