ועל כן האב חייב למול את בנו ואין עיקר המצוה על האדם בעצמו כשיגדיל שיהי' בהשתדלותו ככל המצות רק שהוא כן בתולדה מצד האב המולידו כי באמת הם בשורש כן מולים והערלה אינו אצלם אלא לבוש חיצוני ממשכא דחויא דסביב רשעים יתהלכון. ומצד שיש גוים בעולם שהערלה נקראת על שמם שהם שורש הערלה וישראל שנקראו אדם הם עולם קטן וכוללים כל העולם כולו על כן מצד מציאות הגוים יש גם כן בהם מציאות עור ערלה המקיף ומכסה את הקדושה כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא. וכח הסרתה מהם הוא גם כן בא להם מתולדה. וזהו אות הברית המבדיל בין ישראל לעמים ועמך כולם צדיקים.
ישראל קדושים · פרק י׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Yisrael Kedoshim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ישראל קדושים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.