ישראל קדושים · פרק י׳, ד׳

וידוע דשם רע בעיני השם יתברך הוא בפגם הברית כמו שאמרו בער רע בעיני ה' ובדוד המלך ע"ה באותה מעשה והרע בעיניך עשיתי. וזהו שורש הרע שבבריאה שהוא בריאת הערלה החופפת על הברית קודש שאינה נקראת אלא ע"ש הגוים כמו שאמרו כל הגוים ערלים כדתנן בנדרים דזהו שורש הרע דגוים שהוא בבריאה. ועל זה ניתנה מצות מילה לישראל שהם יכולים להסיר אותו הרע שבתולדה כי אצלם אינו בשורש רק כקוצים הסובבים לשושנה והוצי לאסא. והגם דגם בישראל יש אחיזה לרע באותו אבר. דזהו הנגיעה בכף ירך יעקב שהי' כח למלאכו של עשו לקטרג שם דשם יש שורש מה לסכלות מעט שבתולדה שעל זה אמרו בעוון מלא אפילו חסיד שבחסידים אין מתכוין אלא להנאת עצמו ועז"נ והסירותי וגו' ונתתי וגו' לב בשר ודרשו רבותינו ז"ל לב להוציא בשר. דדבר זה יהי' רק לעתיד על ידי השם יתברך שיסיר לב האבן בזביחת היצר הרע. ואף דיעאע"ה זכה לזה גם בעולם הזה כמו שאמרו ע"פ הבה וגו' לא נאמר אלא להעמיד תולדות ועל כן איתא דלא מת. מכל מקום מצד יוצאי יריכו שאינם כן היה לו נגיעה בכף יריכו. אבל כל זה רק לשעה בעולם הזה שדומה ללילה דהוא עלמא דשקרא דעד ארגיעה ומיד שזרחה לו השמש נתרפא מצלעתו כי באמת אף ערלי ישראל נקראים מולים דהערלה אינו אצלם בשורש כלל והעומד לחתוך כחתוך דמי.