ובבבל פעלו בלב ולא בפה כי בפעל השתחוו לצלם אלא שלא היה אלא לפנים ולבם לשמים, ואז הדר קבלוה בימי אחשורש מאהבה, וזכו אז להתפשטות קדושת תורה שבעל פה בלבבות בני ישראל שהתחיל מאנשי כנסת הגדולה שאמרו העמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה. ובספר היכלות דאף על פי שניתנה תורה עיקר זיווה וכו' לא נתגלה אלא בבית שני, אף שלא שרתה בו שכינה יעוין שם. והיינו התגלות התורה שבעל פה שהוא מסטירין של הקדוש ברוך הוא, דעל תורה שבכתב האומות אומרים אנו ישראל שהם עיקר העולם ופועלים יותר מצד ההתגלות שבעלמא דשקרא, דהאדם יראה לעינים ואין בירור למה שבלב אבל ה' יראה ללבב אם יש שם המסטירין שלו סוד ה' ליראיו שבמעמקי הלב דאיש הישראלי. והוא על ידי שפעלו בלב ונשפע הקדושה מן השמים גם לַפֶּה מקדושת כנסת ישראל העליונה מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה וזהו סוף כל קדושת ישראל המפלשת ועוברת מראשית המחשבה עד סוף המעשה שיהיו כולו קודש לה'.
ישראל קדושים · פרק י׳, כ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Yisrael Kedoshim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ישראל קדושים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
