ישראל קדושים · פרק י׳, כ״ב

ומשה רבינו ע"ה הוא נגדו בקדושה כמו שאמרו באומות קם ומנו בלעם שהוא כנגדו זה לעומת זה כידוע שהם בסוד הדעת והוא מלשון והאדם ידע את וגו' שנק' ההתחברות כאשר הוא בקדושה דעת דקדושה ובהיפך דעת דקליפהומשם שורש בלעם שממנו המשכת כל שורשי הרע שבשבעים אומות הכלולים משבעה עממין שהם נגד השבע מדות הנמשכים מהדעת כידוע. ומרע"ה שורש הקדושה דישראל שבשורשם שמצד השם יתברך דעל כן שבת מתנת חלקו שהוא הקדושה דקבוע וקיימא מהשם יתברך לתקן שורש הרע כמו שכתבתי לעיל. וכן הוריד התורה מן השמים שהוא גם כן מה שנתן השם יתברך עצות לאדם להגיע על ידי זה לשלימותו בכבישת היצר וכמו שאמרו בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין ואם אבן הוא נימוח ומתפוצץ והוא התורה שבכתב שמצד השם יתברך שבזה נתקן גם כן שורש הרע שמצד השם יתברך. ומרע"ה היה בדור המבול כמו שאמרו בזוהר הקדוש ורמוז בחולין (קל"ט.) על הפסוק בשגם וכידוע דדור המבול הם דור המדבר ובקבלת התורה תקנו חטא דור המבול שמצד היצר הרע מנעוריו כנ"ל. ותורה שבעל פה שהוא הנובע מלב חכמי ישראל הוא תבלין ליצר אחר שהגיע לסוף מדריגתו בקביעות בלב והוא מדריגת צפוני הנזכר לעיל.