והנה אלו הג' הם מכוונים נגד הג' כחות שבאדם. הנפש נגד העשיה כמו שכתבתי. והיצירה שהוא הצורה בישות רק בהעדר תיקון החומר הוא נגד הלב שכבר הוא מורגש בכל האיברים שהוא כענין הצורה לחומרו רק שעדיין לא יצא בפועל למעשה. והבריאה שהוא התחדשות יש מאין הוא המחשבה שבמוח שמתחלה הי' אין ונתחדש עכ"פ לישות במחשבה אע"פ שאינו מורגש כלל. והנה כח השי"ת השוכן ביצירה שר"ל כל הכחות העולמיים שלעינינו קודם שנתקנו במעשה. רק הי' גופם ג"כ נעלם כמו הלב בגוף שהי' רק בשלימות צורת העולם כח השי"ת באופן זה להחיותו ולקיימו הוא מכונה כח הרוח שבנפש האדם והוא עולם היצירה. ועולם הבריאה והוא כח השי"ת להחיות הכחות העולמיות בתחלת יציאתם יש מאין והוא כנשמה שבמוח:
שיחת מלאכי השרת · פרק ג׳, כ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Sichat Malachei HaSharet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיחת מלאכי השרת, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.