שיחת מלאכי השרת · פרק ג׳, כ״ז

והנה מאחר שהנפש היא חלק אלקי א"כ גם הכל שכולל כחות כל העולם שהוא עולם האצילות קדשו יתברך שמו כמו שנתבאר לעיל גם הוא כלול מכל המוני העולמות הנזכרים. ובכלל הוא כלול מחמשה עולמות הנזכרים והן הם החמשה פרצופים הידועים לחכמי אמת המקובלים האר"י ז"ל וכל קדושיו עמו שכל אחד הוא פרצוף אדם שהוא עולם שלם בפני עצמו כמו שנתבאר. ואין כאן מקומו להאריך בפרטי פרטות רק בדרך כלל שיש כך מדרגות עולמות במחשבתו של השי"ת ורצונו לבורא עולמות יש ה' מיני עולמות. ר"ל בה' מיני כחות שיסד השי"ת לסדר העולם. והנה אנו רואים בנפש שג' כחות הם נשענים וסמוכים על איברי הגוף שהם הנראים בפועל. וא"כ גם אצל הכל יתברך שמו ג' כחות מהם נסמכים על הפעולה היוצאת לפועל. והתחתון שבהם והוא הנפש היא ממזיגת בדם ובאיברי המעשה. וזהו כח השי"ת בעולם הנראה לעינינו משמים והארץ וכל ברואיהם שהנהגתם וחיותם וקיומם הוא רק על ידי השי"ת. וזה מתואר כח הנפש אצל עולם האצילות שהאציל יתברך שמו מזיו אחדות כבודו להיות נראה ככחות חלוקים והוא הנקרא עולם העשי' בפי המקובלים [ועולם הגלגלים בפי הפילוסופים] ר"ל עולם הרוחני שבעשי' בפעולת המעשים של השי"ת. והכח השני שבנפש אינו נראה לפועל אבל מורגש בכל האיברים ומשכנו בלב. וא"כ גם בכח הכל יתברך שמו צריך שימצא כח כזה. ר"ל עולם גמור כולל כל הכחות כולם ולא בפועל במעשה רק בהרגשה בלבד. והוא עולם הלבביי שטמון בגוף ואינו נראה גם הגוף הלב לחוץ כלל. וכן הוא משכן כח רוחניי של הרוח. ועולם הלבביי הזה הוא המכונה בפי המקובלים עולם היצירה. וביאורו כי הנה מצאנו במקרא ג' לשונות על הבריאה ברא יצר ועשה. ופירשו רוב הקדמונים מדורשי הלשון כי ברא ר"ל תחלת ההתחדשות יש מאין ויצר הוא הצורה ועשה הוא גמר התיקון החומריי. ונמצא גם בבריאה העולמית היו ג' עניינים אלו אלא שאצל אומן בשר ודם אותו דבר שברא אותו יצר ואותו עשה ואחר העשי' אין מקום עוד לכלי שנברא ונוצר. אבל אצל השי"ת גם אחר העשי' מ"מ יש מקום ותפיסה להבריאה ויצירה הקודמים לה כי לא נאפסו מן העולם עדיין.