שיחת מלאכי השרת · פרק ב׳, ז׳

ובזה אין סתירה מגמרא דמכות הנזכר לגמרא קידושין (ל"ג ב') דבעי מהו לעמוד מפני ספר תורה וקאמר מפני לומדיה עומדין מפניה לא כ"ש. ועי' שם בהר"ן מה שדחק. אבל לומדי' הוא רק הלומדים דברי תורה [ולמדו דצריך לעמוד גם ממנו מדברי ר' יוסי הגלילי. (שם ל"ב ב') דפלגינהו לתרתי זקן היינו שקנה חכמה שהתורה אצלו לקנין והיינו כאשר נקראת על שמו שהיא קניינו כמו קנין שמים וארץ להשי"ת שהוא מעשה ידיו (שם בכתובות) כך התורה מעשה ידי הצדיק והיא קניינו. ושיבה ג"כ ר"ל חכם אבל אין נקרא זקן שעדיין אין התורה אצלו בקנין] ולאו גברא רבא נינהו להיות בצרי מדברי תורה ושתהי' התורה קניינם. וכמו שאיתא בע"ז שם לעולם ילמד אדם ואח"כ יהגה שנאמר ובתורת ד' והדר ובתורתו יהגה. והיינו שהלימוד הוא שלומד דבר אחר וזהו כאשר התורה תורת ד' והוא למדו, אבל כאשר היא תורתו אז נקרא יהגה וכל הגיון בלב כדפירש"י (תילים א') וכמו שנאמר והגיון לבי. והיינו שכבר קבוע דברי תורה בכל לבבו וכדרך שאמרו (בויקרא רבה) דמסילין דאורייתא כבושין בלבהון. ואז נקרא תורתו. אבל לומדיה הוא רק תורת ד' ובזה יש ק"ו אליה שעדיין היא חשובה מהם. רק כאשר היא נחשבת לקניינם שכבר הגיע להיות גברא רבא אז הוא חשוב שהרי הוא הפועל והתורה נפעל ממנו: