וכבר אמרו (מכות כ"ב ב') כמה טפשאי הנך דקיימי מקמי אורייתא ולא קיימי מקמי גברא רבא דבדאורייתא כתיב המספר מ' ואתו רבנן ובצרי חדא. והיינו כי כל המצות הם מעשה האדם וכמו שאיתא (כתובות ה' א') על בית המקדש שנקרא מעשה צדיקים ופעולתם. וכן כל מעשה המצות הם פעולת האדם וא"כ ודאי שיש לפועל מעלה על הנפעל. ודבר זה מבואר שכח הפועל גדול מן כח הנפעל ממנו שהרי זה פעלו והוא נפעל על ידו וממנו והיתפאר יציר על היוצרו. ואמנם התורה שהיא מן השמים ומעשה ד' היינו סבורים שיש לה מעלה על האדם. ואמר שגם היא נקראת מעשה ידי אדם כי כל מעשה הוא תיקון הדבר והשלמתו והחכמים הם המשלימים אותה והיא קריי' על שמם שהיא פעולתם. וכמו שאיתא (ע"ז י"ט א') בתחלה נקראת התורה על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שם שלו שנאמר בתורת ד' חפצו ובתורתו יהגה. והיינו לבסוף כשנעשה גברא רבא ובידו להשלים להחסיר ולהעדיף לגדור ולתקן את דברי התורה הוא נקראת התורה שלו שהיא פעולתו.
שיחת מלאכי השרת · פרק ב׳, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Sichat Malachei HaSharet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיחת מלאכי השרת, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
