שיחת מלאכי השרת · פרק ב׳, ל׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ומשרע"ה בא והוריד גם התורה לארץ והוא תכלית שלימות המעשים וקשורם גם עם התורה. ולכך נאמר והאיש משה עניו מאוד מכל האדם וגו' כי התורה היא המעלה היותר העליונה והיא החכמה שבמוח ולכך משולה לאש כמו שנאמר (ירמיהו כ״ג:כ״ט) דברי כאש שהוא המדרגה היותר עליונה. והיא המדרגה הראשונה שלפני כבוד ד' הנגלה לבריות כמו שנאמר (מלכים א' י"ט י"ב) שהוא העליון שביסודות הגשמיים וכן הוא עליון בכחותם הרוחניים ולכן אמר (תילים ק"ד) משרתיו המיוחדים לו והם מעולם הכסא ועי' בפרקי דר"א (פרק ד') וכן תלמידי חכמים נקראים מלאכי השרת כמו שנתבאר לעיל (פרק א') הם אש לוהט. והוא ממש דוגמת מאש שמלהטת הרשעים וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפי'. וכן התורה (שבת פ"ח ב') ומיימינים בה סמא דחיי ולמשמאילים כו' מלהטת אותם כי היא סדר הבריאה כולה וכמו שיש טוב ורע בבריאה כך כלול בה ברכות וקללות וסמא דמותא לעוברים. ולכך מתאוננים שהוא נגד התורה כמו שנא' (באיכה) מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו ופירשו רז"ל (בתנחומא) מה יתאונן אדם על חי העולמים כו'. וזהו שניתנה תורה ונתחדשה הלכה שאין אדם צדיק בארץ שלא יחטא לרבוי הצויים והאזהרות ואין שייך להתאונן לחי העולמים על רע המגיע רק על חטאיו שהכל במשפט התוריי. וההתאוננות על ד' הוא נגד התורה והחכמה ולכך נענשו באש התורה:
נחלת הכלל · R' Zadok -- Sichat Malachei HaSharet

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שיחת מלאכי השרת, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.