שיחת מלאכי השרת · פרק ב׳, כ״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ויעקב אע"ה אעפ"י שכבר הי' שלם בשלשת המעלות כמו שנתבאר לעיל מ"מ לפי שהי' קודם מתן תורה לא הי' עדיין קישור המעלות בפרט שיהי' המעשים והדבורים רק כפי הוראת החכמה ושיהי' נגלה התאחדותם עם החכמה אעפ"י שהי' שלם במעלת החכמה ג"כ כמו שנתבאר לעיל. מ"מ עדיין לא ירדה תורה לארץ שהוא הקישור בפועל שגם בחלק הארץ שהוא חלק המעשיי שם משכן התורה שכל מעשיו שלימים עפ"י התורה ומיוחדים סוף המעשה בתחלת המחשבה זה הקישור בשלימותו והתאחדותו בגמור נשלם על ידי משרע"ה שנאמר עליו ויהי' בישורן מלך. ובזוה"ק פירש דר"ת מלך מוח לב כבד. והוא הראשון שנקרא מלך שהוא הממשלה השלימה על כל שלשת הכחות שמקושרים בקשר אחד ומיוחדים כענין המלך שהוא המייחד העם וכאלו כולם כלולים באיש אחד. וקודם שנתנה תורה שהוא קישור החכמה שבמוח עמהם הי' רק הקישור והתאחדות גמור אצל הנפשות השלימות בלב וכבד. ר"ל ששלימות המעשים הי' נמשכים מצד כשרון הלב שלא הי' בו שום נטי' לא עפ"י החכמה והתורה אעפ"י שהי' ג"כ שלם בחכמה וידיעה מ"מ המעשים לא היו נמשכים על פיה להיות מקושרים ומאוחדים. תדע שהרי לא נתנה תורה שהוא ידיעת מעשה המצות עפ"י התורה אז. וזהו מעלת יעקב אע"ה שנטל שר הגדול שהוא שלימות המעופף האוירי ורפשו בארץ שהוא חלק התחתון. והוא על דרך הכתוב (במשלי) עקב ענוה יראת ד' כי ענוה הוא שלימות המעשים כמו שנאמר (בישעי') וענוים ירשו ארץ. ולכן אמרו (פ"ק דפאה) ולפי רוב הענוה ששלימות המעשה והגמילות חסדים הוא כרוב הענוה שהוא היורש חלק המעשיי על השלימות שהוא חלק התחתון והיותר פחות. ומי שפחות יותר בעיניו שכרו לירש אותו חלק הפחות ותחתון על השלימות. והיראה הוא מיוחס לשלימות הלב כמו שנתבאר לעיל ושלימות המעשים הוא רק בקישורם והתאחדם עם שלימות הלב עד שהמעשים מעידים על הלב שהוא המולידם כי הוא שלם ג"כ באופן ששלימות הלב נרפש בעקב שלימות המעשים. ר"ל שיחוד הלב ניכר מתוך המעשים עד שהלב נראה בעקב המעשים כמו סוף מעשה במחשבה תחלה וסוף מעשה מעיד על תחלת המחשבה והבן זה. ונמצא כתר שר הגדול שעל ראשו נרפש בארץ אצל יעקב אע"ה ושלימות המעשיי [שהיא שליחת שליחות שהוא ענין מעשה ופעולה] הי' אצלו על ידי שלימות הלב ומקושרים יחד.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Sichat Malachei HaSharet

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שיחת מלאכי השרת, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.