שיחת מלאכי השרת · פרק ב׳, כ׳

וזהו שאמר שמתיירא שישרפו. השריפה הוא הבטול והכליון על ידי הבל שבפיהם ר"ל כח שבפיהם. כי האדם הוא מעולם התחתון שהוא עולם המעשה מצד גופו וא"כ הם למעלה ממנו מצד כחם ומעלתם בפיהם וא"כ אין לי תשובה עליהם מצד העלתם שגדולה ממני ואין לי מעלה עליהם. והשיבו אחוז בכסא כבודי ר"ל אל תסתכל בשפלות גופך שהוא מעולם התחתון רק מצד מעלת נפשך שאתה אחוז בה ועל ידי בכסא כבודי שהיא אצולה מתחת כסא הכבוד שהוא עולם העליון כאשר אמרנו למעלה שהוא נישא למעלה ממלאכי השרת ועולם ההוא הוא מן המחשבה והחכמה של השי"ת ומצדו יגיע לך התורה שהיא החכמה כמו שנתבאר לעיל ואז תוכל להשיב להם. ואמר שפירש כו'. השם שדי מבואר אצלינו במקום אחר שמורה על הצמצמות גלוי שכינת השי"ת אל האדם כמו שאיתא (חגיגה י"ב א') על שאמרתי לעולם ד'. פירוש שלא יתפשט כמדתו ית' בהתפשטות יתירה שאז הוא נעלם מעיני המקבלים והשם הזה רומז אל הכח שאמר השי"ת שיהי' די ומצומצם ומוגדר בהשגת הנפש האדם וכפי כחו שזהו תכלית הבריאה. וזהו מקום לתורה המגדרת ומצמצמת האדם שלא יהיה בהתפשטות. וזה הוא הנקרא ג"כ שכינה בכל מקום שרומז על כי אני ד' שוכן בקרבכם שכונת השי"ת בקרב איש ולב עמוק כפי השגת לבו ומוחו כך השי"ת שוכן מצומצם להשגתו. כי אלו הי' אור השגתו ית' בהתשפטות כאשר הוא לא הי' אפשר כלל לנברא להשיגו. לכך פעל השי"ת כח המצמצם השגתו והוא הנקרא שדי וההשגה המצמצמת היא הנקרא שכינה ועל ידו אדם דבק בהשי"ת עצמו שהוא עולם העליון למעלה ממלאכי השרת. וזהו שפירש כו' שכינתו עליו. ונקרא זיו כענין תנה הודך שכל השגת השי"ת מכונה זיו והוד ואור וכל לשון של בהירות לגבי האדם המשיג האור. אבל לגבי השי"ת נקרא ענן וחושך שהוא העדר האור שאור השי"ת הוא מתפשט עד אין קץ וזה נעדר מזה להתצמצם שיושג אף לשפל אנשים וזהו ועננו עליו.