שיחת מלאכי השרת · פרק א׳, ה׳

ולפיכך אמרו (נדרים כ' ב') מאן מלאכי השרת רבנן. וכמו שכתב הרמב"ם שם (הלכה י"ג) ולא שבט לוי בלבד כו' יעו"ש נועם לשונו. וקאמר שם ואמאי קרי להו מלאכי השרת דמציינו כמלאכי השרת. ביאור דמציינו כמו שאיתא בברכות (ח' א') שערים המצויינים בהלכה. וכן התלמיד חכם כל דרכיו וענייניו מצויינים ומסומנים על פי ההלכה עד כי גם עלהו לא יבול שלא יעשה שום מעשה כ"ש מענייני עוה"ז ולא ירפרף בעניניו אם לא על פי התורה ורצון השי"ת. ואך אל המטרה הזאת יכונו כל זיקי מחשבתו דבורו ומעשיו הנה זה ממש דוגמת מלאכי השרת כאמור. ועי' שם בהרא"ש והר"ן מה שפירשו שבכל דבריהם דבריי. ורש"י ז"ל פירש שעטופי בציצית [ואולי היתה בגרסתו דמצייצי] ונראה שנתכוין ז"ל לגמרא דשבת (כ' ב') בר"י בר אילעי הי' מתעטף בסדיני המצוייצין ודומה למלאך ד' צבאות. ושם ראיתי כן לו בקדושין (ע"ב ב') על מי שאיתא שם הראיני תלמידי חכמים שבבבל אמר לי' דומים למלאכי השרת פירש שם לבושים לבנים ועטופים כמלאכי השרת דכתיב והאיש לבוש הבדים והכי נמי אמר בפרק במה מדליקין על ר' יהודה כו' ובנדרים נמי כו' דמצויינין כמלאכי השרת במלבושים נאים ע"כ. ונראה שלמד לפרש שם מדיוק הלשון שבבבל ולא שבארץ ישראל והוא על פי הגמרא (שבת קמ"ה ב') מפני מה תלמידי חכמים שבבבל מצויינין מפני שאינן בני מקומן כדאמרי אינשי במתאי שמאי בלא מתאי תותבאי: