שיחת מלאכי השרת · פרק א׳, כ״ז

ובתנחומא (ר"פ שלח) ובבמדבר (ר"פ ט"ז) ג"כ בקצור. אמר לה פנחס אני כהן והכהנים נמשלו למלאכים שנאמר שפתי וגו' והמלאך רוצה נראה רוצה אינו נראה וכן הנביאים נמשלו למלאכים שכן הוא אומר כו' [הביא כל אותם הראיות שבויקרא רבה כסדרן בשינוי קצת בלשון וגם מימרת ר' סימון על פנחס ביחוד נשמטה שם עי' שם] וכן הוא אומר ויהיו מלעיבים במלאכי אלקים [נראה דמפרש מקרא זה אנביא ולא אתלמידי חכמים כדברי רז"ל] ולפיכך אמר לה פנחס אני כהן ונביא [כצ"ל] כשאני רוצה נראה וכשאני רוצה איני נראה עכ"ל. ביאור נראה אצל המלאך. ר"ל נרגש אל לב האדם כאלו קול מדבר עמו ומעוררו וכשרוצה אינו נראה. וכן כהן ונביא שנקרא מלאך ד' על היותו דבוק בתמידות רק לעשות רצון השי"ת ושליחותו וכפי גודל הדבקות בעשיית רצון השי"ת כן תגדל השגחת השי"ת עליו להצילו בכל דרכיו וכמו שכתוב במורה הנבוכים (חלק ג' פרק נ"א). ולכך כשרוצה אינו נראה. ר"ל אינו נרגש כלל אל הרואים היותו מרגל הארץ כי ברצון השי"ת והשגחתו החופפת מן התדבקותו בו עד שקנה שם פרטי מלאך ד' ברצותו ישים לעין הרודפים מסוה שלא ירגישו כלל בו. משא"כ מי שלא הגיע עדיין למדרגת ההתדבקות הגמורה להיות כל מחשבות לבו רק לד' כל היום גם ההשגחה איננה דבקה עמו וכמו שכתוב במורה הנבוכים שם ואיננו בטוח מן השמירה בכל עת שירצה שיהי' אינו נראה לרודפיו ולכך הוצרכה להטמינו לשני. והנה למדנו מדברינו כי ביד האדם כאשר ירצה להיות דומה לאחד מצבא המרום במרום ובשם מלאך ד' צבאות יקרא והוא נמשל נדמה בכל ענייני המלאך כאשר למדו שאם רוצה אינו נראה. והיקש אל כל הדומה מכחות המופלאות שיש למלאך הרוחניי יכול להגיע אליהם גם הוא: