שיחת מלאכי השרת · פרק ב׳, א׳

וראוי לבאר בפרק זה שעוד האדם כאשר יגיע לשלימות מעלתו שגבה מעלתו ממעלת המלאך הרוחני ולא יקרא בשמו אלא להיות עולה עמו ולא להיות יורד עמו. והדבר מבואר אצל דז"ל במדרש (שוח"ט מזמור צ"א) ר' יהודא אומר מי גדול הפוטר או הנפטר הוי אומר הפוטר גדול מן הנפטר א"כ גדול הי' יעקב אבינו שמשפירש [כצ"ל] מן המלאך מה המלאך אמר לו שלחני כי עלה השחר הרי יעקב פוטר למלאך ר' יוסי האומר מי גדול הנושא או הנישא הוי אומר הנישא גדול ההא דגתיב על כפים ישאונך כו' המלאכים טענו אותו כו' ע"כ. ובבראשית רבה (ר"פ ע"ח) ניתוסף עוד ראיה אחת וגם אלו הוא שם בלשון אחר ובשינוי שמות התנאים וזה לשונו ר' מאיר ור"י ור' שמעון ר"מ אומר מי גדול השומר או הנשמר מן מה דכתיב כי מלאכיו ילוה לך לשמרך הוי הנשמר גדול מן השומר ר' יהודה אומר מי גדול הנושא או הנישא מן מה דכתיב על כי ישאונך הרי הנישא גדול מן הנושא ריש אומר מי גדול השולח או המשתלח מן מה דכתיב ויאמר שלחני הוי המשלח גדול מן המשתלח ע"כ. וביאור סדר הלשון אופניו דחוק מאוד ונכון להגיה הנוסח כך "הצדיקים גדולים ממלאכים ר"מ ור"י ור"ש [פירוש נחלקו בראי' על זה] ר"מ אומר מן מה דכתיב כו' לשמרך מי גדול כו' הנשמר הוי הנשמר כו' ר"י אומר מן מה דכתיב על כי ישאונך מי גדול כו' הנישא הוי כו' ר"ש אומר מן מה דכתיב ויאמר שלחני מי גדול כו' המשתלח הוי כו'" כצ"ל. שוב מצאתי בהרשב"א בעין יעקב (פ"ב דסוכה סי' ז') שהביא הנוסחא כן: