והביאו ראי' ממשה ופנחס. והשאלה וכי מלאך הי' אצל משה. הוא ממה שדרשו בסדר ההגדה של פסח אני ד' ולא מלאך ולא שרף ולא השליח. ועיין באבודרהם בפירושו לסדר ההגדה שהקשה מוישלח מלאך ויוציאנו ממצרים. ותירץ דזה משה שהי' שלוחן של ישראל לפרעה ע"כ. ומלבד שהוא דחוק דהרי מעולם לא שלחו ישראל את משה ולא הי' שלוחן רק שליח ד' לא פרעה. עוד מהמדרש דכאן שפירש מלאכיו כו' מבואר דמלאך ר"ל מלאכו של ד'. וגם התכת לשון הכתוב אינו נכון כדבריו עי' שם. ועי' בספר תניא רבתי (סי' ס"ח) שהביא בשם רבינו ישעי' לתרץ דמשה הי' שליח רק לדבר אל פרעה. וזה פלא דהרי תשובתו בצידו ויוציאנו ממצרים [וראיתי להמחבר אח"כ שהרגיש ודחק לפרשו יעו"ש]. ובשם אחיו ר' בנימין הביא ב' תירוצים ועל הראשון כתשובה הקודמת שהרי כאן אומר ויוציאנו ממצרים ושם במקרא דאתי עלה בעל ההגדה נאמר ויוציאנו ד' ממצרים לשון אחד ומאין הרגלים לחלק. ותירוץ השני מה שאמרו מצינו הנביאים שנקראו מלאכים. לא ידעתי במאי תירץ קושייתו שענין הנביא נקרא מלאך שגם הוא שליח ד' ועכ"פ הרי אומר שאותו המלאך הוציא. ואין בידי לכוין דבריהם אלא כאשר יהי' סכינא חריפא מפסקא קראי ולומר שויוציאנו חוזר אל השם ואינו במשמע בפשטות הלשון:
שיחת מלאכי השרת · פרק א׳, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Sichat Malachei HaSharet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיחת מלאכי השרת, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.